רַחְמָנָא לִצְלַן

הסבר:

1. ביטוי הנאמר אחרי אזכור של תופעה שלילית: אסון, חטא וכדומה, בדרך כלל כניסיון להתנער ממנה. בראשי תיבות: ר"ל או רח"ל.

מתוך ויקימילון. הטקסט מוגש בכפוף ל-cc-by-sa

ערכים אקראיים

מַאי נָפְקָא מִינָּה, עִגֵּל פִּנּוֹת, הֲוֵי אוֹמֵר, טְוָח קָצָר, יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר, הָרִצְפָּה עֲקוּמָה, חָזְרָה הַקֻּשְׁיָה לִמְקוֹמָהּ, בּוֹר שֶׁשָּׁתִיתָ מִמֶּנּוּ – אַל תִּזְרֹק בּוֹ אֶבֶן, בן פורת יוסף, יוֹתֵר קָתוֹלִי מֵהָאַפִּיפְיוֹר, הַחִפָּזוֹן מְהַשָּׂטָן, לֹא מֵאַהֲבַת מָרְדְּכַי, אֶלָּא מִשִּׂנְאַת הָמָן, הִדִּיר שֵׁנָה מֵעֵינָיו, מִן הַמִּנְיָן, אֶחָד בְּאַפְּרִיל, רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם – כְּבוֹדוֹ, תָּקַע כַּף, אוֹתִיוֹת שֶׁל טַל וּמָטָר, דַּיָּהּ לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ, מַכָּה קַלָּה בַּכָּנָף

שתפו את העמוד עם חברים: