עבודות וסיכומים ראשי | עבודות בספרות | עבודות בתנ"ך | עבודות באנגלית | עבודות בהיסטוריה | עבודות במדעים | עבודות בספורט





הצהרת בלפור


הצהרת בלפור 
הרקע למתן ההצהרה
במהלך המלחמה, באופן הדרגתי, החליף המרכז הציוני בלונדון את מקומו של המרכז הציוני בברלין, שהיה עד אז המרכז החשוב ביותר של התנועה הציונית. במהלך תקופת המלחמה נעשתה בלונדון פעולת הסברה ענפה מצד התנועה הציונית ואף נוהל משא ומתן בין נציגי התנועה לשלטונות בריטניה. מנהיגי התנועה הציונית שיתפו את הבריטים בשאיפות הלאומיות של התנועה הציונית וקיוו ששאיפות אלה יכללו במסגרת ההסכמים שעתידים היו לסיים את המלחמה.
בקרב מנהיגי התנועה בלונדון היו אחד העם, נחום סוקולוב, הלורד ליונל רוטשילד והחשוב מכולם – ד"ר חיים וייצמן, אשר חי באנגליה ושימש בה כמרצה לכימיה באוניברסיטת מנצ'סטר.
ויצמן נפגש במסגרת פעילותו הדיפלומטית עם בכירי השלטון הבריטי, אליהם היה מקורב, בהם לויד ג'ורג', הלורד בלפור, הרברט סמואל ווינסטון צ'רצ'יל. הוא ניצל את קשריו עימם ואת השפעתו כדי לשכנעם לתמוך בשאיפות התנועה הציונית.
תוצאת שיחות, מפגשים ומשא ומתן זה הוליד את פרסומה של "הצהרת בלפור", ביום 2 בנובמבר 1917. מדובר בהצהרה שפורסמה כאיגרת רשמית ששלח שר החוץ הלורד בלפור אל הלורד רוטשילד, ששימש כנשיא הכבוד של הפדרציה הציונית באנגליה.

תוכן ההצהרה

משרד החוץ, 2 בנובמבר 1917 
לורד רוטשילד היקר,
לעונג לי להעביר לידיך, בשמה של ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת ההזדהות עם השאיפות היהודיות-הציוניות כפי שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו:
"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ותעשה את מיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה דבר שעלול יהיה לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של הקהילות הלא-יהודיות הקיימות בארץ ישראל, או בזכויות ובמעמד המדיני מהם נהנים היהודים בכל מדינה אחרת."
אודה לך אם תביא את ההצהרה לידיעת ההסתדרות הציונית.
בכבוד רב,
ארתור ג'יימס בלפור



יש לציין כי במהלך המשא ומתן הציעה גם התנועה הציונית נוסח משלה להצהרה, המשקף את עמדתה שלה בעניין. נוסח זה לא התקבל, שכן היתה בו משום התחייבות מפורשת מדי של בריטניה לרעיון הלאומי הציוני, דבר שעלול היה להשפיע לרעה על יחסי ברטניה עם ערביי האזור. 
בכל-זאת, מעשה ההצהרה הוא עניין שאינו מובן מאליו. יש קושי גדול להבין מדוע נתנו הבריטים הצהרה זו כאשר ברור היה שהיישוב היהודי בארץ הוא בגדר מיעוט (55 אלף בלבד לעומת רוב ערבי של כ-650 אלף תושבים), כשלבריטים היו אינטרסים פרו-ערביים במזה"ת, ובמצב בו א"י טרם נכבשה ע"י הבריטים והיתה עוד נתונה לשלטון תורכי. 

האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה
מה היו בכל-זאת המניעים הבריטים להעניק ליהודים את הצהרת בלפור? 
א.הצהרת בלפור נועדה לשרת את האינטרסים של בריטניה במזה"ת.
ארץ ישראל שולטת על תעלת סואץ והיא דרך חשובה מבחינת הבריטים להודו, שהיתה מושבה בריטית. שליטת הבריטים בתעלת סואץ ובדרך אל סוריה ועיראק תסייע לבריטים בשליטתם בהודו. ארץ ישראל תשמש את הבריטים הן כבסיס ימי והן כבסיס אסטרטגי.
בנוסף, בריטניה ביקשה דרך להתחמק מהסכם סייקס פיקו שחתמה עוד קודם עם צרפת ולפיו אזור המזה"ת יחולק בתום המלחמה בין צרפת לבריטניה. בריטניה היתה מעוניינת לצמצם עד כמה שאפשר את דריסתה של צרפת באזור והניחה כי גישה פרו-ציונית מצידה תאפשר את דחיקתה של צרפת לאזורים שמצפון לשטחי א"י.
יש לציין כאן גם את הבעייתיות של בריטניה מול הערבים אליהם נשלחו ב-1915 אגרות מק-מהון (הנציב הבריטי במצרים), בהן הבריטים התחייבו כלפי הערבים להכיר בעצמאותם בשטחי האימפריה העות'מנית אם ימרדו בתורכים. הבריטים ביקשו לסגת מהתחייבות זו. הערבים התמרדו נגד הצהרת בלפור שמבחינתם היוותה נסיגה מן ההבטחה הבריטית (על אף שבאיגרות דובר על שטחים שממערב לדמשק).
*** ראו עוד על הסכם סייקס פיקו ומכתבי מק-מהון עמ' 89 בספר הלימוד "מהפכה ותמורה"/שולה ענבר.

ב.רצונה של בריטניה לצרף את ארה"ב למלחמה.
בריטניה היתה מעוניינת בהצטרפותה של ארה"ב למלחמה לצד מדינות ההסכמה. אישים בכירים בממשל הבריטי רצו באהדת יהדות ארה"ב כדי שזו תפעל להשפיע על הממשל האמריקני להיכנס למלחמה. הצהרת בלפור היתה דרך "להגיע אל ליבם" של ראשי יהדות ארה"ב.

ג.פעילותו הדיפלומטית של חיים ויצמן בקרב בכירי הממשל הבריטי ואהדתם לרעיון הציוני.
ויצמן היה מיוזמי הצהרת בלפור. קרבתו למדינאים הבריטים, אישיותו המיוחדת וקשריו גם בקרב העיתונות, הובילו להתייחסותם החיובית של רבים מבכירי הממשל לרעיון הציוני. תרמו לכך עמדותיהם הפרו-ציוניות של לויד ג'ורג', ראש הממשלה הבריטי, והלורד בלפור, שר החוץ הבריטי. האחרונים היו בעלי זיקה עמוקה לרעיון שיבת "עם התנ"ך" לארצו והתייחסו באהדה לרעיון הקמת הבית הלאומי בא"י.

ד.חששה של בריטניה מחיזוק ההשפעה הגרמנית במזה"ת.
בריטניה היתה מודעת לקשריהם של פעילים ציונים עם ממשלת גרמניה וחששה ממצב בו גרמניה תקדים אותה במתן הצהרה פרו-ציונית. במעשה זה עלול היה להיות משום קידום ענייניה של גרמניה במזה"ת ובריטניה ביקשה למנוע זאת ממנה. 

הקשיים הנובעים מניסוח ההצהרה
א.המושג "בית לאומי" מעורפל למדי ולא ברור האם הכוונה היא למדינה יהודית עצמאית או רק לאוטונומיה יהודית בחסות בריטית.
ב.שטחי ההגדרה של הבית הלאומי מעורפלים אף הם. ברור שאין הכוונה להכיר בכל ארץ ישראל כשטח המיועד לבית הלאומי היהודי, אך גם לא ברור מהם השטחים שיוקצו להקמת בית זה (נכתב "בית לאומי בארץ ישראל". כלומר בתוך ארץ ישראל).
ג.הביטוי "רואה בעין יפה..." אינו קובע כי בריטניה מתכוונת לנקוט צעדים להשגת המטרה, אלא רק שהרעיון מוצא חן בעיניה.
ד.הביטוי "תעשה את מיטב מאמציה..." אינו מפרט כמה ואלו מאמצים תעשה. האם תסייע באופן ממשי, האם באופן דיפלומטי?
ה.מה יחסה של בריטניה לאור ההצהרה לערבים? הערבים לא מוזכרים מפורשות בהצהרה ולא ברור האם כשנאמר שאין לפגוע בזכויות של הקהילות הלא יהודיות, מדובר בזכויות לאומיות.
ו.מדוע בריטניה הזכירה את יהדות העולם וקבעה כי אין לפגוע בזכויות אלה במדינות אחרות? סעיף זה נוסף בלחץ יהודים שחיו בבריטניה ואשר חששו שההצהרה והקמת מדינה יהודית תפגע במעמדם המשפטי- אזרחי בחו"ל.

חשיבות ההצהרה ומשמעותה
נסיבות נתינת ההצהרה וניסוחה מרובים בסתירות ובבעיות. אף-על-פי-כן, הצהרת בלפור מהווה הישג ברור לציונות ולדרכה: 
1.מבחינה ציונית-מדינית. מדובר בהישג המדיני המשמעותי הראשון של התנועה הציונית. בפעם הראשונה הכירה מעצמה זרה במסמך רשמי בזכויותיהם של היהודים לבית לאומי בא"י. 
2.במישור ההנהגה הלאומית. ההצהרה נתנה לתנועה הציונית יוקרה רבה, חיזקה אתמעמדו של ד"ר חיים ויצמן בתנועה הציונית והפכה אותו למנהיגה הנערץ של ההסתדרותהציונית.
3.במישור היהודי-לאומי. ההצהרה ליכדה את שורות העולם היהודי-ציוני בהעמידה אתגר משותףלכל יהודי העולם. היא העלתה את מורל היהודים ברחבי הגולה, הפיחה בהם תקווה להתחדשות עם ישראל בארצו, ועזרה להגביר את העלייה ארצה.
4.במישור היחסים עם הערביםההצהרה סיפקה חומר בערה לתנועה הלאומית הערבית, שהתגבשה באותן שנים וראתה בחומרה רבה את מתן ההצהרה. ההצהרה שימשה לה צידוק לצאת למאבק גלוי בתנועה הציונית. 
5.במישור היחסים עם בריטניה. ההצהרה תהווה בסיס להתמקחות עתידית של היהודים מול הבריטים (והערבים) על עתידו של היישוב היהודי בארץ.
6.במישור הבינלאומי. ההצהרה זכתה לתמיכה בינלאומית נרחבת. חבר הלאומים אימץ את ההצהרה ובהתבסס עליה העניק לבריטניה מנדט על א"י.




עוד פרטים על העבודה\ סיכום :
שולח: ליאור
מתאים לכיתה: ט
מקצוע: היסטוריה
אם אהבתם את העבודה\סיכום תנו לו לייק ושתפו






:עוד עבודות וסיכומים באותו מקצוע שבחרתם , תוכלו לקחת השראה ושורות לכתיבה גם מהן
אתונה הקדומה
אתונה הקדומה
סיכום - אימפריאליזם
סיכום - אימפריאליזם
מרטין לותר קינג
מרטין לותר קינג
14 הנקודות של ווילסון
14 הנקודות של ווילסון
היסטוריה כיתה ח
היסטוריה כיתה ח
המהפכה המדעית
המהפכה המדעית
חיי היהודים בבל
חיי היהודים בבל
גירוש ספרד והאינקוויזיציה בספרד
גירוש ספרד והאינקוויזיציה בספרד
אקרופוליס
אקרופוליס
סיכום בהיסטוריה (ספרטה, אתונה...)
סיכום בהיסטוריה (ספרטה, אתונה...)

** שימו לב אנו נגד העתקת עבודות , מאגר העבודות הוא בשביל לראות עבודות אחרות לרפרנס ואולי לקחת מעט מידע פה ושם אבל אסור להעתיק עבודה שלמה**
כמו כן העבודות נשלחות על ידי הגולשים ואין לנו אפשרות לבדוק את אמינותן של כל העבודות לכן מומלץ לבחון את אמיתות המידע במקורות נוספים באינטרנט
מקווים שהפינה מאגר העבודות וגם סיכומים עזרו לכם להתכונן למבחנים להתכונן לבגרות או לחסוך כסף של מורה פרטי או מורים פרטיים במקצועות השונים , בהצלחה בלימודים

עוד קטגוריות של עבודות מוכנות וסיכומים שאולי תרצו לראות
עבודות בספרות | עבודות בתנ"ך | עבודות באנגלית | עבודות בהיסטוריה | עבודות במדעים | עבודות מוכנות בספורט | עבודות בגיאוגרפיה








© כל הזכויות שמורות יויו אתר משחקים ופנאי לילדים ונוער 2019

תפריט טקסט : משחקים | בדיחות | משחקי בנות | סרטונים | ארץ עיר אונליין | פאזלים | דפי צביעה אונליין | חידות | תמונות מגניבות | רקעים | תנ"ך אונליין |
משחקים לאייפון | יויופדיה | הכנה לכיתה א | מאגר הידע | תשבצים | תשובות לארץ עיר | חיפוש בתנ"ך | מאגר שמות | אשליות אופטיות | כלים שימושיים |
משחקים אונליין | שאלונים | מדריכים | ברכות בעברית | משחקים חינם | אתרים לילדים | משחקים יפים | משחקים חדשים | טריוויה | דפי צביעה | תפזורות |
פתרונות לתשבצים | משחק באבלס | היומן של יויו | תאריכים מיוחדים | חרוזים למילים | מילון עברי אנגלי | משפטים | תמונות מצחיקות | יצירה לילדים | תקנון