המילה ענתות בתנ"ך

לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ עַל־אַנְשֵׁ֣י עֲנָת֔וֹת הַֽמְבַקְשִׁ֥ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֖ לֵאמֹ֑ר לֹ֤א תִנָּבֵא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וְלֹ֥א תָמ֖וּת בְּיָדֵֽנוּ׃ (ס)

ירמיה, יא', כא'

 

וּשְׁאֵרִ֕ית לֹ֥א תִֽהְיֶ֖ה לָהֶ֑ם כִּֽי־אָבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־אַנְשֵׁ֥י עֲנָת֖וֹת שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃ (ס)

ירמיה, יא', כג'

 

אַנְשֵׁ֣י עֲנָת֔וֹת מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)

עזרא, ב', כג'

 

אַנְשֵׁ֣י עֲנָת֔וֹת מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)

נחמיה, ז', כז'

 

חָרִ֥יף עֲנָת֖וֹת נובי [נֵיבָֽי׃]

נחמיה, י', כ'

 

עֲנָת֥וֹת נֹ֖ב עֲנָֽנְיָֽה׃

נחמיה, יא', לב'