המילה עותי בתנ"ך

וּמִבְּנֵ֥י בִגְוַ֖י עוּתַ֣י וזבוד [וְזַכּ֑וּר] וְעִמּ֖וֹ שִׁבְעִ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ (פ)

עזרא, ח', יד'

 

עוּתַ֨י בֶּן־עַמִּיה֤וּד בֶּן־עָמְרִי֙ בֶּן־אִמְרִ֣י בֶן־בנימן־[בָּנִ֔י] [מִן־] בְּנֵי־פֶ֖רֶץ בֶּן־יְהוּדָֽה׃

דברי הימים א', ט', ד'