המילה חלצו בתנ"ך

אִם־לֹ֣א בֵרֲכ֣וּנִי חלצו [חֲלָצָ֑יו] וּמִגֵּ֥ז כְּ֝בָשַׂי יִתְחַמָּֽם׃

איוב, לא', כ'

 

גַּם־תנין [תַּנִּים֙] חָ֣לְצוּ שַׁ֔ד הֵינִ֖יקוּ גּוּרֵיהֶ֑ן בַּת־עַמִּ֣י לְאַכְזָ֔ר כי ענים [כַּיְעֵנִ֖ים] בַּמִּדְבָּֽר׃ (ס)

איכה, ד', ג'