עִידוֹ לָמַד לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַּיִם בְּמִגְרָשׁ שָׁקֵט. בַּתְּחִלָּה הִצְלִיחַ לִרְכֹּב רַק מֶרְחָק קָצָר. בְּכָל פַּעַם נִסָּה לְהַגִּיעַ לְסִימָן רָחוֹק יוֹתֵר, כְּשֶׁאַבָּא לְצִדּוֹ. לְבַסּוֹף הִשְׁלִים סִיבוּב שָׁלֵם בְּעַצְמוֹ. הוּא עָצַר בְּבִטָּחוֹן, חִיֵּךְ וּבִקֵּשׁ לְנַסּוֹת שׁוּב. אַבָּא הִזְכִּיר לוֹ לַחְבֹּשׁ קַסְדָּה גַּם בַּסִּיבוּב הַבָּא. עִידוֹ בָּדַק שֶׁהַדֶּרֶךְ פְּנוּיָה וְהִתְחִיל לִרְכֹּב לְאַט. הַפַּעַם תִּרְגֵּל גַּם פְּנִיָּה וַעֲצִירָה לְיַד הַקַּו. כְּשֶׁהִרְגִּישׁ עָיֵף, יָשַׁב לִשְׁתּוֹת מַיִם. בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה סִפֵּר לְאַבָּא שֶׁהַסִּיבוּב הָרִאשׁוֹן הָיָה מַפְחִיד, אֲבָל הַבָּא כְּבָר הָיָה נָעִים יוֹתֵר.