דָּן וְאַבָּא אָפוּ עוּגָה, אֲבָל הִיא לֹא תָּפְחָה. הֵם קָרְאוּ שׁוּב אֶת הַמַּתְכּוֹן וְגִלּוּ שֶׁשָּׁכְחוּ מַרְכִּיב אֶחָד. בַּפַּעַם הַבָּאָה בָּדְקוּ אֶת הָרְשִׁימָה לִפְנֵי שֶׁהִתְחִילוּ.