בניינים בעברית

פעל:     (םָםַם) = בניין קל

   ·   בעבר שלושה משקלים:
     -  פָּעַל,  פָּעֵל  ופָּעֹל .

   ·   בהווה שלושה משקלים:
   -  פּוֹעֵל, פָּעֵל   ופָּעוֹל.
     הווה מייצג שני מצבים:
    1.  פעיל- בינוני פועל.
    2. סביל- בינוני פעול.

   ·   בעתיד שני משקלים:
  -  אֶפְעֹל    ואֶפְעַל.
בעתיד תופענה לפני אותיות השורש אותיות אית"ן.

   ·   בציווי שני משקלים:
  - פְּעֹל  ופְּעַל.

   ·   בעבר נסתר אין מוספיות.

נפעל:  (נִםְםַם)

סימניו- נ' וחיריק לפני השורש ובפה"פ שווא.

   ·   בעבר נסתר יש פתח בעה"פ, ובהווה ועתיד ישנו קמץ.

   ·   בפה"פ בעבר ובהווה יופיע שווא נח.

   ·   בעתיד, בציווי ובמקור הנטוי בא דגש חזק משלים בפה"פ במקום ה נ' שהדמתהß חד"ק- (חיריק, דגש, קמץ).

   ·   נפעל ברוב המקרים מייצג הוראה סבילה.

הפעיל:  (הִםְםִים)

סימניו - ה' תחילית מנוקדת בחיריק, בכל הנטייה פה"פ תנוקד בשווא נח, ברוב הצורות י' בין עה"פ ללה"פ.

   ·   הפעיל ברוב המקרים מייצג הוראה פעילה.

   ·   בהווה תחילית מ'.

הפעל:  (הָםְםַם)

סימניו- ה' תחילית בעבר מנוקדת בקמץ קטן או בקובוץ. פה"פ בשווא נח בכל הנטייה.

   ·   בהווה מ' תחילית לפני השורש מנוקדת בקמץ קטן או בקובוץ.

   ·   בהווה עה"פ בקמץ, בעבר היא בפתח.

   ·   הוראת הבניין היא תמיד סבילה. (לכן אין ציווי ומקור נטוי.)

פעל: (םִּםֵּם)

סימניו-דגש חזק תבניתי בעה"פ וחיריק או פתח - בפה"פ.

   ·   בכל הנטייה יופיע דגש חזק תבניתי בעה"פ.

   ·   בהווה תופיע מ' לפני השורש והיא תנוקד בשווא נע.

   ·   בעתיד חוץ מהא' כל אותיות האיתן תנוקדנה בשווא, הא' תנוקד בחטף-פתח.

   ·   לפעלים בבנין זה הוראה פעילה.

פעל: (םֻםַּם)

סימניו- דגש חזק תבניתי בעה"פ, וקובוץ בפה"פ.

   ·   בעבר אין תחיליות.

   ·   בזמן עבר ובזמן עתיד יופיע בעה"פ פתח.

   ·   בזמן הווה יופיע בעה"פ קמץ.

   ·   בהווה תחילית מ' תנוקד בשווא נע.

   ·   בעתיד אותיות ית"ן תנוקדנה בשווא נע, וא' החטף-פתח.

התפעל:  (הִתְםַםֵּם)

סימניו- הִתְ לפני השורש בעבר ובציווי. דגש חזק בעה"פ. פתח בפה"פ.

   ·   בהווה מִתְ  לפני השורש.

   ·   בעתיד אותיות אית"ן + תְ  של הבניין, ה-א' בסגול, ו-ית"ן בחיריק.

   ·   חלק מהוראות הבניין הן פעילות וחלק סבילות.

החטפות: (חוק החיטוף)

החטפות התנועה היא תהליך שבו משתנה תנועה לשווא בגלל התרחקות הטעם מהתנועה.
למשל:  שָ מַר- הקמץ מתקיים משום שהוא נמצא
                           בהברה פתוחה קרובה לטעם.
אך ב- שְמַרְ תֵם- הטעם התרחק מהקמץ אל ההברה
                              האחרונה לכן הקמץ משתנה לשווא.

שווא מרחף: שווא מרחף נוצר בעקבות הופעת שני  שוואים נעים רצופים, לדוגמא:

1.                      לְ + בְּרִיאוּת= לִבְּרִיאוּת.

         (שווא-       נע + נע           =  מרחף)