עבודות וסיכומים ראשי | עבודות בספרות | עבודות בתנ"ך | עבודות באנגלית | עבודות בהיסטוריה | עבודות במדעים | עבודות בספורט





עבודה מוכנה באזרחות


הכרזת העצמאות

תוכן ההכרזה וניתוח עקרונותיה - הכרזת העצמאות מחולקת לשני חלקים עקריים:

החלק ההסטורי עוסק בקשר בין עם ישראל לארצו ובמאבקו לתחיה לאומית בארץ
ישראל. החלק השני, המעשי מדיני, עוסק בהכרזה על הקמתה של מדינה יהודית
שתקרא מדינת ישראל.
החלק ההסטורי - נפתח בתיאור מורשת האבות כבסיס לזכותו של העם היהודי בארצו.
בהמשך מתוארת שאיפתו של העם לארצו במהלך שנות הגלות הארוכות וראשית מפעל
ההתישבות הציוני בארץ ישראל. גם החלטת עצרת האו"ם בנובמבר 1947 על הקמת
מדינה עברית בא"י מהווה הכרה בין - לאומית וזכותו של עם ישראל ליסד לו בית
לאומי. חלקה ההסטורי של המגילה נחתם בקביעה שזוהי זכותו הטבעית של העם
היהודי להיות ככל העם ועם העומד ברשות עצמו, וזכות זו של העם היהודי קבלה
משנה תוקף על רקע המאורעות שפקדו את היהודים בשואה.
החלק המעשי מדיני - חלק זה נפתח בהכרזה על הקמת על הקמת מדינה יהודית בא"י,
היא מדינת ישראל. מחברי המגילה מכריזים שעם סיום המנד"ט הבריטי תפעל מועצת
העם כמועצת מדינה זמנית ומנהל את העם. גופים אלו יכהנו באופן זמני בתפקידם
עד לעריכת בחירות לאסיפה המכוננת. כך נמנעה הווצרות של חלל ריק פוליטי.
הסיבה לנחיצותו של חלק מעשי זה מקורה בחוק שנחקק באפריל 1948 בפרלמנט
הבריטי. בחוק זה נאמר שברגע שהבריטים יעזבו את הארץ תפסק סמכות השיפוט של
הכתר הבריטי. הכרזה על תפקודה של מועצת העם הבטיחה את רציפות השלטון בפועל.
בחלק זה הוכרז גם על מועד אחרון כאשר עד לאותו מועד תחובר חוקה למדינה
החדשה ותערכנה בחירות. בהמשך מציינים מחברי המגילה את השאיפה לקיבוץ גלויות
במדינה החדשה שהוקמה. בחלק זה של המדינה מצויינים ערכים דמוקרטיים ליברליים
כמו שוויון זכויות חברתי ומדיני וחופש דת ומצפון כעקרונות מנחים עליהן תהיה
מבוססת מדינת ישראל. המגילה נחתמת בקריאה לשלום המופנת לערבים תושבי מדינת
ישראל ולמדינות ערב השכנות מתוך תקווה לשיתוף פעולה שיביא לקידום האיזור
כולו.

הקמתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית

במגילת העצמאות חוזר הביטוי במדינה יהודית מספר פעמים. נשאלת השאלה האם

המדינה בהיותה מדינה יהודית היא גם בעלת אופי דתי יהודי. ההשפקה הראשונה
גורסת שמדינת ישראל הוקמה כמדינה שבה היסוד הלאומי והיסוד הדתי קשורים
יחדיו באופן הדוק וללא פרצה. הטענה היא שבחינת המגילה מצביעה בבירור על כך
שמנסחי המגילה יצאו מתוך הנחה שהקשר ההסטורי הדתי והלאומי כאחד הוא שקשר כל
השנים את העם היהודי לארצו. לסיכום, בהתאם לגישה זו, הטענה היא שהיסוד
הלאומי והיסוד הדתי שבזהותה היהודית של ישראל הם קווי אופיה העקריים של
ישראל כאשר שאר העקרונות הכלולים בהכרזה והקובעים את דמותה של המדינה
כמדינה דמוקרטית. ההשקפה השניה טוענת שמדינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית
חילונית של העם היהודי. ראשית, המילה דתית אינה מלווה את הביטוי מדינה
יהודית. שנית, מנסחי המגילה היו מודעים לכך שבתחומה של המדינה מצויים בני
דתות רבות ושונות. שלישית, מנסחי המגילה היו ברובם אנשים לא דתיים וקשה
להניח כי התכוונו להקים מדינה דתית ולא חילונית. רביעית, קריאת המגילה
מלמדת בבירור שהמדובר במדינה חילונית של העם היהודי ולא מדינה דתית כיוון
שבמגילה עצמה נקבע שהמגילה תבטיח חופש דת ומצפון ועובדה זו אינה מתישבת עם
האפשרות שדת כלשהי תהיה דת המדינה. חמישית, הביטוי "מדינה יהודית" לקוח
מהחלטות האו"ם על הקמת שתי מדינות בארץ ישראל: מדינה יהודית ומדינה ערבית.
הכינויים הללו נועדו אך ורק כדי להבדיל את האחת מהאחרת.

מעמדה המשפטי המיוחד של מגילת העצמאות

באופן פורמאלי, מגילת העצמאות אינה בגדר מסמך משפטי מחייב, כיוון שלא קבלה

כזה על ידי הליכי חקיקה מקובלים בכנסת חוץ ממקרים הנוגעים לזכויות האדם
והאזרח שבהם חובה על מוסדות השלטון להתחשב בתוכן המגילה בבואם להפעיל את
סמכותם. בכל מקרה שבו חסר חוק מפורש ויש מקום לפרשנות של המקרה לכאן ולכאן,
יש להעדיף את הפרשנות המסתדרת עם העקרונות המנוסחים במגילה. במקרה שקים חוק
מפורש חד משמעי אפילו אם תוכנו מנוגד לאחד מכמה מעקרונות המגילה הוראת החוק
מחייבת. לדוגמא: עתירתו של נ' זיו נגד ע' גוברניק. במקרה זה הורה הממונה על
המחוז גוברניק להחרים את דירתו של העוטר נ' זיו לצורך שיכון איש צבא בעת
קרבות מלחמת השחרור.
קיימת גישה הטוענת שהחלק הפותח במילים "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה
יהודית בארץ ישראל..." ומסתיים במילים "...אשר תקרא מדינת ישראל" חלק זה של
הוראות מעשיות ומחיבות ואף שאיננן בגדר של חוק הרי יש להם ערך של חוק.
הכוונה לשלוש הוראות:
א. הקמת מדינה
ב. קביעת שם המדינה
ג. קביעת זהותן והרכבן של הרשויות המרכזיות במדינה וקביעת המועד של תחילת
פעולתן.
הנימוקים לתומכים בגישה זו הם שהכרזת העצמאות בכללותה אינה בגדר של חוק ואף
אינה חוקת יסוד. יש הוראות מסוימות הקובעות בה את זהותם, הרכבם
וסמכויותיהם, יש בהם ערך של חוק ולכן הם בעלות תוקף מחייב.

פקודת סדרי השלטון והמשפט

הפעולה הראשונה של המועצה הזמנית הייתה קביעת מסגרת חוקית לניהול המדינה

ופעולותיה. ב-19 במאי 1948 אישרה המועצה את פקודת סדרי השלטון והמשפט
שהניחה את היסוד לשלטון ולמשפט במדינת ישראל.
הממשל הזמני כפי שהוסדר ע"י הפקודה - פקודת הסדרי השלטון והמשפט נתנה תוקף
משפטי למועצת המדינה והממשלה הזמנית. סעיף 14 א' בפקודה הורה על העברת
סמכויות השלטון של המנד"ט הבריטי לממשלת ישראל. מועצת המדינה הזמנית נטלה 4
סמכויות חשובות: סמכות החקיקה, סמכות קביעת התקציב בהטלת המיסים, סמכות
הכרזה על שעת חירום וסמכות הפיקוח על הממשלה.
הסדרת הבסיס לפעילות המשפטית במדינה - בסעיף 11 לפקודה נאמר באופן מפורש
שהמשפט שהיה בתוקף ערב הקמת המדינה ישאר בתוקפו גם בעתיד כל עוד הוא לא
תוקן, שונה או בוטל כתוצאה מחקיקת הכנסת. לסיכום, כיום מבוססת החקיקה
הישראלית על 4 יסודות: החקיקה הישראלית, החקיקה המנדטורית, שרידים של חקיקה
מין התקופה העותמנית והחקיקה הדתית בעיקר בתחום דיני יישות.

סמכויות חרום

השימוש בסמכויות חירום יעשה רק כאשר קיים איום קיצוני מבית או מחוץ. בד"כ

ירכזו את הכוחות לטיפול האיום על ידי הרשות המבצעת. במהלך זה נהרסים
מנגנוני הבקרה על הרשות המבצעת. חלוף הסכנה לא מביא במרבית המקרים להפסקת
השימוש בסמכויות החירום.
* תקנות לשעת חירום - כל שר במדינת ישראל רשאי להתקין תקנות לשעת חירום.
הסיבה לכך שהוכרז על ידי מועצת המדינה על מצב חירום. בשנת 1948 ולא בוטל
עד היום. כאשר פורסמה ההכרזה רשאי היה ראש הממשלה להתקין תקנות לשעת חרום
בכל אשר יראה לו לטובת הגנת המדינה, בטחון הציבור וקיום האספקה והשרותים
החיוניים. תקנה לשעת חירום כוחה יפה לשנות כל חוק ולהפקיע זמנית את
תוקפו. תופקה של תקנה לשעת חירום הוא ל-3 חודשים. רק הכנסת יכולה להאריך
את תוקפה של תקנה לשעת חירום. מצב של העברת סמכויות הכנסת לסמכויות
הממשלה הינו מצב מסוכן ביותר לדמוקרטיה, ובשל כך הוגבל תוקף התקנות ל-3
חודשים. יתר על כן, כדי למנוע פגיעה בכנסת מבטיח חוק היסוד שתקנה לשעת
חירום אינה יכולה להפסיק את עבודת הכנסת או לפגוע בסמכותה. נוצר מצב שרוב
החוקים במדינת ישראל בנויים על מצב חירום. לדוגמא: חוק הפיקוח על מוצרים
ושירותים. חוק זה נחקק על רקע פרוץ מלחמת קדש וכל קיומו מותנה בקיום מצב
חירום.


תקנות ההגנה לשעת חירום 1945
בריטים -
חשוב להבחין בין תקנות לשעת חירום ותקנות ההגנה לשעת חירום. תקנות ההגנה
לשעת חרום בשנת 1945 על ידי הנציב העליון הבריטי. התקנות העניקו לשלטונות
המנד"ט סמכויות בלתי מוגבלות בעיקר כדי להילחם בישוב היהודי ובמוסדותיו.
תקנות אלו יצרו בעיה כיוון שהן עומדות בסתירה לדמוקרטיה. תקנות אלו מאפשרות
לשלול מאדם את חרותו או רכושו ללא משפט. בשעת חירום, חוק זה מבטל את חרות
האדם ומעניק לממשל סמכויות מעצר והגבלת תנועה. התקנות מאפשרות סגירת
איזורים, ניתוק טלפונים, שלילת רשיונות נהיגה, פיצוץ בתים, התאספותם של בני
אדם כאתאגדות בלתי חוקית )שהעונש עליו הוא 10 שנות מאסר(, צנזורה על
העיתונים וכדומה.
ישראל -
בשנת 1979 נכנס לתוקף חוק סמכויות לשעת חירום המבוסס על תקנות ההגנה, בהתאם
לחוק ניתם לעצור אדם ללא הרשעה )מעצר מנהלי( על ידי בתי המשפט בהוראת שר
הבטחון. העצור חייב להיות מובא בתוך 48 שעות בפני נשיא בית המשפט המחוזי
והוא צריך להחליט האם האדם אכן נעצר משיקולים של בטחון המדינה או לא. פעמים
רבות, עותרים העצורים לבג"ץ במטרה להשיג את שיחרורם. בית המשפט קבע כי אין
הוא אמור לבחון את השיקולים העניניים למעצר על ידי רשויות הבטחון והוא
מסתפק בהוכחה שרשויות הבטחון פעלו במסגרת סמכותם ובתום לב.

סיכום סמכויות לשעת חירום בישראל

השוואה למתרחש במדינות דמוקרטיות מלמדת שהשימוש שעושות רשויות הבטחון בארץ
בסמכויות המוקנות להם מתוקף תקנות ההגנה לשעת חירום הם זעירות ומחושבות.
לעומת זאת, יש הטוענים שהשימוש הנרחב והאפשרויות העומדות לאלו שיכולים
להפעילן נרחבות ביותר ולכן יש אפשרות של סכנה לניצול לרעה של הסמכויות ולכן
יש לבטל את התקנות ולקבוע במקומן חקיקה מסודרת המתאימה לאופיה של הדמוקרטיה
במדינת ישראל.


האזרחות במדינת ישראל: חוק השבות וחוק האזרחות
חוקי האזרחות שונים ממדינה למדינה אך מטרתם אחידה: קביעה מיהו האזרח של
המדינה. קיימים שני עקרונות לפיהם נקבעת אזרחותו של אדם עם הוולדו: יסוד
ארץ הלידה ויסוד הדם.

יסוד ארץ הלידה - בהתאם לעקרון זה, אדם שנולד במדינה על אדמתה יהיה אזרח
במדיה ללא שום קשר להוריו. יסוד הדם - בהתאם לעקרון זה יחשב אדם לאזרח
המדינה, כאשר הוריו הם אזרחי המדינה ואין זה משנה ארץ הוולדו.
מצב של אזרחות כפולה - המדינה יכולה לקבוע מי יחשה כאזרח שלה, אך אין
באפזרותה לקבוע את אזרחותם של אנשים זרים. עשוי להווצר מצב בו לאדם אחד
תהיה אזרחות כפולה. הוא יוכל לקבל אזרחות על פי יסוד ארץ הלידה ואף על פי
כך על פי יבסוד הדם, ואוותו אדם יהנה מאזרחות כפולה.

חוק השבות במדינת ישראל - חוק השבות נחקק בשנת 1950 ונועד לפתוח את
גבולותיה של ארץ ישראל לעליה יהודית מהעולם כולו ובמרבית המקרים מעניק גם
אזרחות.

הזכות לעליה - באופן עקרוני, זכאי כל יהודי לעלות ארצה. מימוש הזכות יעשה
באמצעות אשרת עולה.

מגבלות על הזכות לעליה - שר הפנים רשאי שלא לתת ליהודי אשרת עולה, אם
מתקיים אחד או יותר מהתנאים הבאים:
א. אותו אדם שמבקש את האשרה פועל נגש העם היהודי.
ב. אותו אדם שמבקש את האשרה עלול לסכן את בריאות הציבור או בטחון המדינה.
ג. אותו אדם שמבקש את האשרה הוא בעל עבר פלילי העלול לסכן את בריאות
הציבור.

חוק השבות חל על כל היהודים שחיו בארץ לפני חקיקת החוק. כל יהודי העולה
ארצה זכאי לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.

שאלת מיהו יהודי ?
בחוק בשבות מוגדר מיהו יהודי - "לעניין חוק זה יהודי - מי שנולד לאם יהודיה
אם שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת". השאלה מיהו יהודי עלתה במלוא חריפותה
ביחס ליהודים שהמירו את דתם. נשאלת השאלה, האם יהודי שהמיר את דתו מרצון
נחשב לאחד שזכאי לאזרחות ישראלית ? מקרה שכזה נידון בבית המשפט העליון בפרת
האח "דניאל". האח דניאל שנולד יהודי והמיר את דתו לנצרות עלה ארצה, פנה
למשרד הפנים וביקש אזרחות ישראלית על פי חוק השבות. שר הפנים סרב והעניין
הגיע לבית המשפט. בבית המשפט העליון פסק בפסק דין עקרוני כי מי שהמיר את
דתו אין לו זכות להיות מוכר כיהודי בישראל, ולכן לא יוכל לרכוש לו אזרחות
ישראלית מכוח חוק השבות.

המחלוקת בישראל ביחס לשאלה "מיהו יהודי?" - במשך שנים רבות לחצו המפלגות
הדתיות לשנות את ההגשרה לגבי "מיהו יהודי?", שאיפתם הייתה לציין בחוק:
"יהודי הוא מי שנתגייר כהלכה", כשהכוונה היא לגיור אורטודוקסי בלבד. להצעה
זו קמו מתנגדים רבים )בעיקר מקרב החוגים הרפורמים וחוגי השמאל( וטענו
שהשינוי המוצע יגרום לקרע ולפילוג בעם. כיום, הטענה נפסלה.

-----

חוק האזרחות במדינת ישראל - חוק האזרחות שנחקק בשנת 1952 בא לענות על
נושאים נוספים הכרוכים ברכישת אזרחות, נושאים שבהם לא טיפל חוק השבות.
בנוסף עוסק חוק האזרחות במקרים של הפסד אזרחות, וויתור על אזרחות, מצבים של
אזרחות כפולה, מעמדם האזרחי של תושבי המדינה שאינם יהודים ועוד..

ההסדרים השונים לרכישת אזרחות:
א. מכוח חוק השבות
ב. מכוח יסוד הדם
ג. מכוח ישיבה בישראל
ד. מכוח ההתאזרחות

חוק האזרחות - אדם בוגר שאיננו אזרח ישראלי יוכל לקבל אזרחות ישראלית על
ידי פעולת ההתאזרחות במידה והוא עומד במספר קריטריונים: עליו להמצא בישראל,
להתגורר לכל הפחות במשך 3 שנים מתוך תקופה בת 5 שנים שקדמה לבקשה, להוכיח
שהוא זכאי למגורי קבע בישראל, שהוא מתגורר בישראל באופן קבוע או מתכוון
לעשות כך, עליו לדאת את השפה העברית ברמה בסיסית, ולוותר על אזרחותו הקודמת
או להוכיח שיפסיק להיות תושב חוץ כאשר יהפוך לאזרח ישראלי. התאזרחותו של
אחד מבני הזוג מאפזרת אוטומטית את התאזרחותו של הבן השני אף אם היה קטין.
התאזרחותו של אדם בוגר מעניקה אוטומטית התאזרחות לילדיו.


שאלת החוקה במדינת ישראל
הגדרת חוקה: חוקה היא מערכת של חוקי יסוד הקובעים את המבנה, הסמכויות, יחסי
הגומלין וגבולות פעולתיהן של מוסדות השלטון העליונים, החוקה מביעה את רוח
העם, את אופיה ודמותה של המדינה.
הסיבות לקיומה של חוקה: אחת הסיבות המרכזיות לחקיקתה של חוקה היא השאיפה
לכוון, לרסן ולהגביל את רשויות הממשל ואת מרכזי הכוח הפוליטי במדינה. ריסון
זה, מטרתו למנוע חופש פעולה מוחלט או לצמצם את חופש הפעולה של השלטון במטרה
למנוע שמוש לרעה או פעולות בלתי מבוקרות על ידי השלטון. דברים אלו מופיעים
במסמך חוקתי שאותו ניתן לשנות רק באמצעות רוב מיוחס.

האבחנה בין חוקה כתובה לבין חוקה בלתי כתובה:
חוקה פורמאלית - הכוונה היא לחוקה בעלת מעמד על חוקי, חוקה שהיא בבחינת חוק
עליון. קיומה של החוקה כחוק עליון מובטח בכך שמצויים תנאים לשינויה. תנאים
ואמצעים אלו קובעים שנדרש רוב מיחוד לביצוע שינויים בחוקים המופיעים בה.
מעמדה העליון של החוקה מובטח בכך שכל חוק שנחקק בפרלמנט חייב להיות בהתאם
לתוכן ורוחק החוקה. חוקה פורמאלית קיימת בארה"ב.
חוק מטריאלית - הכוונה היא לקובץ חוקים בעלי תוכן חוקתי העוסקים בסמכויות
רשויות השלום והלכות משפטיות בעלות חשיבות מיוחדת. לחוקים אלו אין מעמד על,
הגבוה מזה שיש לחקיקה רגילה בפרלמנט. חוקה מטריאלית קיימת באנגליה.


המצב בישראל בנושא החוקה
תאריך היעד לניסוח החוקה בישראל היה ה-1 באוקטובר .1948 להכרזת העצמאות
נקבע כי תערכנה בחירות לאסיפה המכוננת שתפקידה יהיה לנסח את החוקה. הבחירות
נערכו ב-25 לינואר ,1949 ולאחריהן הוקמה הכנסת. ההנחה הייתה שהכנסת תחוקק
חוקה, אך עד מהרה נתגלו חילוקי דעות עקרוניים בנוגע לשאלת החוקה.

הוויכוח ביחס לשאלת החוקה במדינת ישראל - הוויכוח התנהל בין המפלגות הדתיות
לבין המפלגות החילוניות, בעוד שהמפלגות החילוניות המליצו לקבוע למדינה
החדשה חוקה פורמאלית אחידה ושלמה, ואילו המפלגות הדתיות המליצו שהחוקה
צריכה להיות מבוססת על הדת היהודית.

פרשת הררי - ב-13 ביוני, 1950 התקבלה הצעת הפשרה אותה הציע ח"כ הררי בעניין
חוקת המדינה. בהתאם להצעה הטילה הכנסת על וועדת החוקה חוק ומשפט להכין הצעת
חוקה למדינה. ההצעה: החוקה תהיה בנויה פרקים פרקים וכל אחד מהחוקים יהווה
חוק יסוד. הפרקים יובוא בפני הכנסת בכל עת שהוועדה תסיים את עבודתה, ואילו
כל הפרקים יהיו לחוקת המדינה. פרשת הררי קיימת עד היום ובהתאם להחלטת הררי,
הכנסת רואה את תפקידה כרשות מכוננת שתפקידה לחוקק חוקה פורמאלית, אלא
שתפקיד קבלת החוקה הוא תפקיד לטווח ארוך שאינו אמור להתבצע מיידית.


"חוקי יסוד", החוקים המרכיבים את החוקה העתידית של מדינת ישראל
חוקי יסוד, כפי שמעיד שמם הם יסודיים מבחינה חוקתית. הם נבדלים מחוקים
רגילים בכך שהם בעלי תוכן חוקתי, לא רק משום שכלולים בהם יסודות הכלולים
בחוקה, אלא מפני שהם מהווים פרקים בחוקה העתידית של מדינת ישראל. בהתאם
לפרשת הררי, חוקי היסוד הם חלק מחוקה מתהווה.

מאפיניהם של חוקי היסוד בהשוואה לחקיקה רגילה
א. מעמד - מבחינת מעמדם צריכים חוקי היסוד לעמוד מעל החקיקה השוטפת הרגילה
של הכנסת. מעמדם העדיף נוצר באמצעות שריון החוק. פירוש הדבר הוא
שהאפשרות לשנויו הוא אך ור ברוב מוחלט. הדבר בא למנוע הכנסת שינויים
בחוקי יסוד או ביטולים ברוב רגיל, כפי שנוהגים בחוק רגיל. כמו כן,
רצוי שתהיה בחוק גם פסקת הגבלה, כלומר פסקה המגבילה את יכולתו של המחוקק
לחוקק חוק הפותר את התכנים הבאים לידי ביטוי בחוק היסוד.
ב. תוכן - חוקי היסוד אמורים להבטיח שאופי המדינה יהיה על פי שני ערכי
היסוד של מדינת ישראל: מדינה יהודית ודמוקרטית. עליהם לקבוע את מבנה
המשטר, להגדיר את הסמכויות של רשויות השלטון ולהבטיח את זכויות האדם
והאזרח.
ג. צורה - בכותרת החוק יופיע הציון "חוק יסוד". החוק ינוסח במילים כלליות
ולא תצויין שנת הלקיקה כדי להדגיש שאין משמעות לזמן שבו נחקק החוק שעתיד
להוות חלק מהחוקה, ואילו בחוקים רגילים יש משמעות לתאריך החוק שכן חקיקה
מאוחרת מבטל חקיקה מוקדמת.

המהפיכה החוקתית במדינת ישראל

בסוף עבודתה של הכנסת ה-12 נחקקו כמה חוקים בדומה לחוקי יסוד. כמו: חוק
יסוד חופש העיסוק, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו חוק יסוד כבוד הממשלה. שני
החוקים הראשונים מסמלים בעצם חקיקתם מהפיכה מבחינת הנורמות החוקתיות במדינת
ישראל. עד אז, נכשלו כל הנסיונות לעשות זאת במסמך על חוקי. עיגון שכזה חשוב
ביותר כיוון שהוא מונע מצב שבו המחוקק יוכל להתערב כאוות נפשו בנושא זכויות
האדם והאזרח ומגביל את הרשות המחוקקת בפעולותיה בנושא זכויות האדם והאזרח.
גם במעמדם מסמלים חוקי היסוד החדשים מהפיכה. לראשונה נקבע שריון משמעותי של
חוקים אלו המונע שינויים או שינוי סעיפים בתוכם ברוב מקרי בכנסת.

חופש יסוד חופש העיסוק

הזכות לחופש העיסוק נחשבת כאחת מזכויות היסוד של האדם והאזרח ויש לה מעמד
בכורה בחקיקה ובמשפט. זכות זו מוצאת את ביטויה בעצרת האו"ם בשנת " 1948לכל
אדם קיימת הזכות לעבוד, לבחירה חופשית של עיסוקו", בד"כ חוק זה ניתן בחוקה
ואילו במדינת ישראל הוא מוגן על ידי בתי המשפט. כבר בשנת 1949 קבע בית
המשפט בפסיקת בג"ץ המכונה "בז'ראנו" את חופש העיסוק כאחת מזכויות היסוד של
האזרח ואילו בבג"ץ נוסף, מטראנו "רשאי אדם לעסוק בכל עבודה שהיא כל עוד לא
נקבעו לגביה הגבלות מפורשות בחוק" חופש העיסוק קבע שהאדם יכול לעסוק בכל
עיסוק, מקצוע או משלח יד ולא מגבילים זכות זו אלא בחוק ולתכלית ראויה
מטעמים של טובת הכלל. בחוק קיימים שני שריונים: שריון אחד בפני רוב מקרי
והשריון השני הוא פסקת הגבלה שמטרתה להגביל את כוחו של המחוקק.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

כמו החוק הקודם, גם בחוק זה יש מאפיינים של חוק יסוד מבחינת התוכן והמעמד.
* מבחינת התוכן - חוק היסוד מעניק לאדם מעמד חוקתי מיוחד בכך שהוא בהגנה
עליו ועל החירות את מטרתו של חוק היסוד כולו. בסעיף 2 בחוק קיימת הוראה
המטילה הגבלה על חקקיה העלולה לפגוע בכבוד האדם. ואילו בסעיף 4 קיימת
הוראה המטילה על השלטון להגדן על זכות זו.
* מבחינת המעמד - שלא כמו בחוק הקודם,חוק זה אינו משוריין בפני רוב מקרי
ואפשר לשנותו בפני רוב רגיל. אך יש שינוי חלקי מפני שינוי באמתעות
תקנות לשעת חירום, ז"א שאי אפשר לשנות את החוק באמצעות תקנות לשעת
חירום.
* פסקת הגבלה - בסעיף 8 בחוק קיימת פסקת הגבלה, שמגבילה את המחוקק מפני מצב
שבו יוכל לחוקק שיפגעו בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

הבחירות בכנסת במדינת ישראל

הסיבות לחשיבות עריכתן של בחירות -
.1 ייצוג של מגוון הדעות בעם.
.2 אחד מעקרונותיה המרכזיים של הדמוקרטיה.
.3 מעניק לעם אפשרות להחליף את שלטון אחת לכמה שנים באופן מאורגן ומסודר.
.4 הבחטת קיומו של המשטר הדמוקרטי.
.5 מאפשר לאזרחים להשפיע על קביעת ההנהגה הפוליטית במדינה.

הבחירות כפעולה אזרחית דמוקרטית

הגדרת בחירות: התהליך שבאמצעותו נבחרים נציגים למלא כהונה ציבורית
בקולותיהם של אלה הזכאים להצביע.

אחת למספר שנים הולכים אזרחי המדינה לבחור את נציגיהם בקלפי. לכאורה, מדובר
בהליך רשמי שעקרו - מתן האפשרות לציבור להביע את העדפותיו בנוגע לקביעת
משרות ההנהגה הפוליטית ואולם, הליך זה הוא לב ליבו של המשטר הדמוקרטי. הוא
הופך את האזריחם מצופים לפעילים ואף לזמן קצר. בחירת הנציגים באמצעות
ההצבעה מאפשרת לאזרחים העומדים רוב הזמן מן הצד ואים עוסקים בפעילות
פוליטית להביע את דעתם.

מאפייני הבחירות במשטרים הדמוקרטים

ישנם שלוש תכונות עקריות:
.1 הם מאפשרים החלפה אמיתית של הצמרת הפוליטית
.2 הם נערכות בפרקי זמן קבועים
.3 הן אמורות לקשר בין רצון הבוחרים לבין הרכב הגופים הנבחרים.

שיטת הבחירות לכנסת
סיעה - הכוונה היא לנציגות המפלגה הפועלת בפרלמנט. למעשה מדובר בחברי הכנסת
של אותה מפלגה.
קלפי - המקום שאליו מגיעים הבוחרים כדי להצביע בבחירות.
מנד"ט - המדד לקביעת מספר הנציגים אותם תוכל להכניס המפלגה לפרלמנט.

שיטת בחירות כוללת את העקרונות של הצגת המועמדים וכן את צורת ספירת הקולות
וחלוקת המנדט"ים. שיטת הבחירות מעוגנת בחוק בסעיף 4 וניתנת לשינוי רק ברוב
מוחלט. בסעיף זה נקבעה שיטת הבחירות בישראל: הכנסת תבחר בבחירות כלליות,
ארציות, ישריות, שוות, חשאיות ויחסיות.

עקרונותיה של שיטת הבחירות בכנסת

.1 כלליות - כל האזרחים מעל גיל 18 ללא כל הבדל זכאים לבחור לכנסת ומגיל 21
אף להבחר אליה אם בית המשפט לא שלל מהם זכות זו.
.2 ארציות - הבחירות נערכות בכל הארץ בעת ובעונה אחת.
.3 ישירות - הבוחר מצביע ישירות בעד רשימת מועמדים בכנסת ואף גוף בניים
שתפקידו לבחור מאחר מכן את מממלא התפקיד או הגוף הנבחר.
.4 שוות - לכל מצביע קול אחד בלבד וקולותיהם של כל המצביעים שווים במשקלים.
.5 חשאיות - החשאיות מציינת את אופן ההצבעה. ההצבעה היא סודית ואף אחד חוץ
מהבוחר אינו אמור לדעת איזה פתק הוטל לקלפי. המעטפות נפתחות והפתקים
נמנים רק אחרי שעת סגירת הקלפיות. מי שפוגע בעקרון החשאיות צפוי לעונש
מאסר או לתשלום כנס על פי החלטת בית המשפט.
.6 יחסיות - ההצבעה ביום הבחירות היא עבור רשימת מועמדים הנקבעת בכל מפלגה
מספר המקומות בכנסת יהיה יחסי למספר הקולות שניתנו לה בבחירות. רשימה רשאית
לייצוג בתנאי שעברה את אחוז החסימה.

אחוז החסימה - זהו מנגנון שמטרתו להגביל את מספר המפלגות המוצגות בגוף
המחוקק. אחוז החסימה קובע מהו מספר הקולות המנמלי שמפלגה צריכה לקבל כדי
שתוכל לזכות במושב אחד או יותר בפרלמנט. כיום, אחוז עומד על %1.5 אחוז מתוך
כוונה להביא לצמצום של מספר הסיעות בכסנת. בגלל ריבוי המפלגות קשה למפלגה
אחת או אפילו לשניים להשיג רוב מוחלט בכנסת ונוצר הכרח ליצור קואליציה על
מנת להקים ממשלה.




עוד פרטים על העבודה\ סיכום :
שולח: ישי
מתאים לכיתה: ט,י,יא
מקצוע: אזרחות
אם אהבתם את העבודה\סיכום תנו לו לייק ושתפו






:עוד עבודות וסיכומים באותו מקצוע שבחרתם , תוכלו לקחת השראה ושורות לכתיבה גם מהן
עבודה על יצחק רבין
עבודה על יצחק רבין
עבודה על חיים ויצמן
עבודה על חיים ויצמן
העלייה השניה
העלייה השניה
גלות בבל
גלות בבל
עבודה על ההגירה היהודית
עבודה על ההגירה היהודית
עבודה על ציונות
עבודה על ציונות
עבודה על צום י' בטבת
עבודה על צום י' בטבת
עבודה על דוד בן גוריון
עבודה על דוד בן גוריון
עבודה על אלימות
עבודה על אלימות
עבודה מוכנה באזרחות
עבודה מוכנה באזרחות

** שימו לב אנו נגד העתקת עבודות , מאגר העבודות הוא בשביל לראות עבודות אחרות לרפרנס ואולי לקחת מעט מידע פה ושם אבל אסור להעתיק עבודה שלמה**
כמו כן העבודות נשלחות על ידי הגולשים ואין לנו אפשרות לבדוק את אמינותן של כל העבודות לכן מומלץ לבחון את אמיתות המידע במקורות נוספים באינטרנט
מקווים שהפינה מאגר העבודות וגם סיכומים עזרו לכם להתכונן למבחנים להתכונן לבגרות או לחסוך כסף של מורה פרטי או מורים פרטיים במקצועות השונים , בהצלחה בלימודים

עוד קטגוריות של עבודות מוכנות וסיכומים שאולי תרצו לראות
עבודות בספרות | עבודות בתנ"ך | עבודות באנגלית | עבודות בהיסטוריה | עבודות במדעים | עבודות מוכנות בספורט | עבודות בגיאוגרפיה








© כל הזכויות שמורות יויו אתר משחקים ופנאי לילדים ונוער 2017-2018

תפריט טקסט : משחקים | בדיחות | משחקי בנות | סרטונים | עולמות וירטואלים | פאזלים | דפי צביעה אונליין | חידות | תמונות מגניבות | רקעים | קומיקסים | משפטים
תקנון | משחקים לאייפון | משחקים לפלאפון | הכנה לכיתה א | קניות | תשבצים | בניית אתרים לילדים | משחקי דפדפן | עבודות מוכנות | אשליות אופטיות | תמונות מצחיקות
משחקים אונליין | שאלונים | מדריכים | ברכות | משחקים חינם | אתרים לילדים | משחקים יפים | משחקים חדשים | טריוויה | דפי צביעה | תפזורות | יצירה לילדים | היומן של יויו