עבודות וסיכומים ראשי | עבודות בספרות | עבודות בתנ"ך | עבודות באנגלית | עבודות בהיסטוריה | עבודות במדעים | עבודות בספורט





עבודה בספורט על נושא העישון


את עבודתי בחרתי לעשות על נושא העישון.
הדגש המושם בעבודה זאת היא הסכנה הכרוכה בעישון (נזקי העישון במובן הרחב) לנוער בפרט ולאוכלוסייה בכלל. בחרתי לעשות את עבודתי דווקא על נושא זה שכן אף פעם לא הבנתי את תופעת העישון במלואה – מה גורם לה, מדוע היא כה פופולארית, מהם נזקיה ומדוע נערים כה רבים מעשנים מגיל צעיר. כמו כן התופעה שבה נזקי העישון הכבדים ידועים לכל, ובכל זאת אחוז המעשנים הוא כה גבוה, תמיד סקרנה אותי. בעבודתי החלטתי להתמקד על נזקי העישון, הקשר שבין העישון לספורט, קשיים בגמילה מעישון ושיטות להפסקת עישון.

התפתחות התופעה האנושית

העישון הנו תופעה חברתית שהייתה ידועה עוד בימי הביניים באירופה, וכן בקרב הילידים בצפון אמריקה. האדם המערבי הראשון שייבא את נזקי הניקוטין למערב היה קולומבוס. הוא ואנשי משלחתו אימצו את ההרגל מהאינדיאנים. האינדיאנים היו הראשונים שהבעירו עלים יבשים של צמח הטבק ושאפו את העשן בעזרת מקטרת. מאז הובא הטבק לאירופה במאה ה-16, הלך והתפשט השימוש בו. במשך השנים הופיעו גם הסיגרים, טבק הלעיסה וטבק ההרחה. אלו היו נחלת העשירים בעיקר, ותופעות המחלות הקשורות לעישון לא היו ידועות. רק החל במאה העשרים עם התקדמות המהפכה התעשייתית והוזלת מחירי הסיגריות, הפך מנהג העישון לנגיש ומכאן הוא חלחל לכל שכבות האוכלוסייה. במהלך זמן זה קצב הגידול במספר המעשנים היה מהיר במיוחד והעישון הפך לסמל סטאטוס. בכל אמצעי התקשורת החל פרסום מאסיבי של סיגריות שונות, ובסרטים החלו הכוכבים מופיעים עם סיגריות כסמל לפופולאריות החברתית שלהם. חברות הסיגריות שילמו סכומי עתק בכדי שבסרט זה או אחר יופיע הגיבור עם הסיגריה שלהם – זאת על מנת לפרסם את הסיגריה שלהם ולהפוך אותה אטרקטיבית בעיקר לצעירים. רק בשנות ה- 70 של המאה ה-20 פורסמו מחקרים מקיפים על נזקי העישון, ומכאן החלה מלחמה בתופעה המזיקה. בשנות ה-80 הלכה והתחזקה המלחמה בעישון ויחד עם זה המודעות של הלא מעשנים לזכותם שלא יעשנו לידם. מאז ועד היום המאבק נגד תופעת העישון נמשך, אם כי לא בהצלחה מספקת. עד היום פורסמו מאות רבות של מחקרים המוכיחים את הקשר הישיר בין עישון למחלות רבות הגורמות לעיתים קרובות לנכות ולמוות. למרות כל המחקרים והמודעות של נזקי העישון, התופעה לא נמצאת במגמת ירידה לא בעולם ולא בישראל.
מסקר שערך ארגון הבריאות העולמי נמצא כי ישראל היא במקום התשיעי בעולם בשיעור בני נוער מעשנים. מהסקר עולה כי חלה עליה ניכרת בשיעור המעשנים הצעירים בארץ. כעשרה אחוז מבני הנוער בכיתות ו' – י' שהשתתפו בסקר הודו על עישון של סיגריה אחת בשבוע לפחות: מהם 5% אחוזים בכיתה ו', ו 19% מעשנים בכיתה י'. נתונים נוספים על העישון בארץ ובעולם: בכל יום מתחילים לעשן כ-100,000 (!!!) ילדים ובני נוער בכל העולם, בארץ מתים כל שנה מעישון 5000 איש, פי 10מאשר בתאונות דרכים. בבריטניה יותר מ 5000 עוברים מתים מדי שנה לאמהות מעשנות. הנתון המדאיג מכולם הוא הנתון לעתיד – לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי כ- 500 מיליון איש ימותו ברחבי העולם ב 25 השנים הבאות בגלל העישון. תופעת העישון מהווה סכנה לקיום ולהתפתחות האנושית ולכן יש לעשות כל מאמץ כדי לצמצמם את מימדיה.

פירוט החומרים ופעולתם הפיזיולוגית, נזקי העישון

עשן הסיגריות הוא תערובת מורכבת ביותר המכילה מעל 2000, ויתכן אף קרוב ל-4000 מרכיבים גזיים וחלקיקים שונים. בעשן הסיגריה כ- 350 חומרים רעילים שהשפעתם ניכרת במערכות גוף שונות ו-43 מהם ידועים כחומרים מסרטנים. המרכיב הרעיל ביותר הוא ככל הנראה הניקוטין. הניקוטין הוא נוזל חסר צבע ההופך לחום לאחר שריפה ומקבל את ריח הטבק לאחר חשיפה לאוויר. ספיגת הניקוטין לגוף מתבצעת דרך העור, כמו גם דרך הפה והאף ושאיפה לריאות. השאיפה לריאות המתבצעת בזמן עישון סיגריות, היא הדרך היעילה ביותר להשיג את הריכוזים הגבוהים ביותר של ניקוטין בדם ובמוח, ובאופן מהיר מאד. רק עשר שניות חולפות מרגע שאיפת עשן הסיגריה ועד שמגיע הניקוטין למוח. חומר זה, הגורם להאצת קצב הלב ולהעלאת לחץ הדם, מאפשר יצירת ניטרוזאמינים, שהם מסרטנים רבי עוצמה, ונראה שהניקוטין עצמו מעודד פעילות חומרים מסרטנים. כמו כן ידועה שהניקוטין גורם להצרת כלי הדם. בעשן הסיגריות יש עוד חומרים מסרטנים רבים כגון פחמימנים ארומטיים מרובי טבעות, חומרים מוטאגניים שונים, חומצות חלשות, פולוניום 201 ואחרים. פירוט חומרים נוספים הנמצאים בסיגריה:
כמויות זעירות של אצטון, מתנול וטולואן- ממיסים אורגניים פעילים. קורט של ארסן, פנול, אמוניה ומימן ציאני- רעלים מוכרים. נפטלין, המוכר כממית יעיל של עש בארונות הבגדים. שמץ של DDT, קוטל החרקים הקלאסי. מעט בוטאן- גז הצתה ידוע. קדמיום- מתכת כבדה הנמצאת במצברים, שהפילה אלפי חללים ממחלת הסרטן בקרב עובדי תעשייה שנחשפו לה. כמו כן העטרן (זפת) המצוי בעשן, נכנס לריאות וגורם לסתימת הסמפונות והנאדיות המיקרוסקופיות שתפקידן לאפשר לחמצן האוויר לחדור דרך הקרומים הדקים בריאות את כל הדם. סתימת הנאדיות בעטרן מורידה השטח האפקטיבי של הריאות ויעילות הריאות יורדת בצורה חדה. בנוסף, עטרן יכול לפוצץ את הנאדיות ולגרום לגירויים חזקים בריאות. גורם קריטי נוסף בעשן הסיגריות הוא הפחמן החד-חמצני (CO). הפחמן החד חמצני נמצא בריכוז של 6%-1% בעשן הסיגריות,ויש לו זיקה להמוגלובין הגבוהה פי 220 מזו של החמצן. מולקולות הפחמן החד חמצני נקשרות להמוגלובין בדם בזיקה כה חזקה, עד שהיא מונעת את היקשרות החמצן להמוגלובין, ובכך למעשה חוסמת את דרכו לרקמות הגוף ולריאות, ופוגמת במידת החימצון שלהן.
ריכוז ה CO בעשן הסיגריה נמדד ומגיע ל PPM 500 (חלקים למיליון), בריכוז כזה עלולים להופיע כאבי ראש, עייפות, סחרחורת וכאבי עיניים. ריכוזים גבוהים יותר של PPM 2000 יכולים לגרום לאיבוד הכרה ומוות תוך כחצי שעה.
כמו כן לא ניתן להימנע מלהזכיר קבוצת חומרים הנספגת בגוף המעשן, שהיא, ככל הנראה, הנוראה מכולם: הקרצינוגנים, דהיינו חומרים מסרטנים. עשן הסיגריה מכיל כ-43 קרצינוגנים שונים, ושניים מהם, בנזופירן ו-NNK הם בעלי פוטנציאל מסרטן גבוה במיוחד. לא מפתיע, אם כך, שהאיברים הבאים במגע ישיר ומיידי עם עשן הסיגריה, כגון חלל הפה, הלוע, הושט, הגרון והריאות, הם הניזוקים ביותר.
נזקי העישון לטווח הקצר – כבר לאחר הסיגריה הראשונה מתחיל הגוף להגיב לחומרים הרעילים שבסיגריה. הדבר מתבטא בדופק לב מואץ, לחץ דם גבוה, נשימה מוגברת וחומציות רבה יותר בקיבה. העישון יגרום לתחושת עוררות שתלווה בעליה בפעילות של מוליכים עצביים במוח ומערכת העצבים. כמו כן, בפעם הראשונה בה אדם מעשן הוא עלול לחוש סחרחורת, בחילה והקאה. אצל המעשן המכור עלולה טמפרטורת הגוף לרדת, במיוחד בקצה האצבעות עקב חסימת כלי הדם הקטנים. זפת שוקעת בנאדיות הריאות ועולה רמתו בדם של הגז הרעיל לבני אדם פחמן דו חמצני.
נזקי העישון לטווח הארוך – השפעת העישון על הבריאות הוכחה באופן חד משמעי, בעיקר לטווח הארוך. המחלות הראשונות הנקשרות לעישון הן דלקת הסמפונות הכרונית ומחלת הריאות הכרונית, שמפריעה לחילופי גזים בריאות. הסובלים ממחלה זו משתעלים, בעיקר בבוקר, וכושרם הגופני הולך ויורד עד שכל מאמץ, אפילו הקל ביותר, הופך כמעט בלתי אפשרי עבורם בשל מיעוט החמצן בדם. כמו כן, קיים קשר ברור בין סיגריות לבין סרטן הריאה והתקפי לב. על פי נתונים סטטיסטיים מצטברים הנאספים מזה שנים במדינות רבות בעולם, שיעור התמותה מסרטן הריאה בקרב מעשנים גדול פי עשרה ויותר מאשר אצל לא מעשנים. למעשה, 80% מכל מקרי סרטן הריאה מתגלים אצל מעשנים. בשלושים השנים האחרונות עלתה בצורה דרמטית שכיחותה של מחלה איומה זו, עלייה שהקשר שלה לעישון סיגריות הוכח מעל לכל ספק, גם על פי נתוני ישראל. בנוסף לסרטן הריאה ישנה למעשנים סכנה מוגברת לחלות בסרטן הפה, הגרון והוושט, זאת עקב מרכיב הזפת המסרטן המצוי בסיגריה. כשמעשנים קופסה ליום במשך שנה, שוקעים כ-100 גרם זפת בריאות. זפת זו צריכה לצאת בליחה בזמן שיעול, לכן רוב המעשנים הקבועים מפתחים שיעול קבוע בבוקר. עישון לאורך זמן עלול לגרום להתקשרות או היצרות של כלי דם בלב ובמוח, דבר שמקטין את זרימת הדם ומגדיל את הסיכון לקבל התקף לב ולחלות במחלות לב שונות.
עישון לטווח ארוך גורם גם לקוצר נשימה, לזיהומים רבים ומחלות בדרכי הנשימה כגון הצטננות, דלקת ריאות ועוד. בנוסף, גורם עישון לטווח ארוך לכיבי קיבה, להשפעות על הפוריות אצל גברים ונשים ולהירפאות איטית יותר ממחלות ופצעים, דבר שנגרם עקב מיעוט ויטמין C בדם, ויטמין אשר חיוני לריפוי פצעים ומחלות.
הוכח מעל לכל ספק, כי יש קשר מובהק בין העישון למחלות לב. בישראל מתים כל יום 20 אנשים כתוצאה ממחלות הקשורות בעישון. בארה"ב לבדה נמצא כי מתוך 650,000 אנשים שמתו ממחלות לב בשנה אחת- 170,000 מתוכם ניתן היה להציל אילו לא היו מעשנים. הקשר בין עישון למחלות לב מוסבר בכך שכאשר הריאות הופכות בלתי יעילות, על הלב לבצע מאמצים נוספים כדי להחיש את קצב זרימת הדם. הלב גדל באופן לא נורמלי כדי לשאוב יותר דם אולם במקביל אינו מקבל יותר חמצן לשריר הלב וכתוצאה מהמאמץ האדיר הזה מתקצרים חיי הלב. נוכחות מחלת טרשת עורקים אצל המעשן מורידה עוד יותר את אספקת החמצן ללב והתוצאות יכולות להיות טראגיות למעשן.

נזקי העישון הפסיבי – עישון פסיבי (או: עישון כפוי) הוא שאיפת העשן של הסיגריה של המעשן על ידי אדם אחר שאינו מעשן. גם מעשנים פסיביים סובלים מנזקים רבים לריאות ולדרכי הנשימה, וסיכוייהם לחלות בסרטן ריאה גדולים פי שלושה מסיכויו של הלא מעשן שאינו נמצא בסביבת מעשנים.
אחרי עשר דקות של חשיפה לעשן השווה לעישון של עשר סיגריות, נתגלו אצל מעשנים פסיביים תופעות כגון גירויים באף, בעיניים ובדרכי הנשימה, גירוד וצריבה בעיניים, נזלת, עיטוש, יובש בפה, שיעול, כאב ראש, עייפות וסחרחורת. בעישון פסיבי שנמשך שעה, עלול המעשן לשאוף חומרים מסרטנים בכמות שוות ערך לעישון 15 סיגריות פילטר, וזאת מכיוון שהעשן הנפלט מפי המעשן הינו מסוכן, והוא מכיל פי שניים ניקוטין וזפת ופי חמישה פחמן דו חמצני מהעשן הראשי. אצל ילדים ותינוקות החשופים לעישון התגלו זיהומים במערכת הנשימה, שיעולים, דלקת סימפונית ודלקת ריאות, וכן מחקרים הראו כי ילדים החיים במשפחות בהן לפחות אחד מההורים מעשן, חולים בתדירות גדולה פי שניים מילדים להורים לא מעשנים. אצל מעשנים פסיביים, כמו אצל מעשנים, עלולים להתעורר קשיי נשימה, בייחוד במצבים של מאמץ גופני. בנוסף, אישה בהריון שאינה מעשנת אך נחשפת לעישון, גורמת בכך נזק לעובר שעלול להתבטא בפגיעות התפתחותיות, לידות פג וכו'.

התמכרות וקשיים פיסיים ופסיכולוגיים בהפסקת עישון

בישראל נמצא כי אחוז המעשנים הוא בין הגבוהים בעולם המערבי. בקרב חיילי צה"ל מגיע אחוז המעשנים ל 40%. סטודנטים וצעירים – כ 35%. אחוז המעשנים בקרב כלל האוכלוסיה בישראל – 27%. העישון הוא הרגל שאפשר להיתפס אליו בקלות, אלו נובעים מסיבות חברתיות וסביבתיות וכן מסיבות פיסיולוגיות שעיקרן התמכרות לניקוטין אשר מצוי בטבק.
למה בכלל אנשים מתחילים לעשן?
בגיל הנעורים יש התחלה של התנהגות חברתית שהמסר שלה הוא להיות מקובל, להיות אין, אחד מהחברה, אחד מכולם. בני נוער מתחילים לעשן כיוון שהם רוצים להרגיש כמו גדולים. במקרים רבים, בנים מתחילים לעשן כדי להרשים בנות. נוצר מיתוס שיש משהו גברי בעישון סיגריה. בסרטים אנו רואים גברים גבריים מעשנים ואנחנו רוצים להיות כמותם, דמויות שמשדרות כוח ועצמה. הסיגריה גורמת להשגת כוח מדומה, בגרות מדומה, דימוי גברי מדומה. בסקר שנעשה בכיתות התברר כי בנות חושבות שבנים מעשנים מצליחים יותר.
נוער נוטה לאמץ נורמות חברתיות ולאמץ מנהגי מבוגרים. כאשר האישיות עדיין לא בשלה, השיקול בעד העישון אינו מאוזן ולא כל הגורמים בעד ונגד נלקחו בחשבון לפני הסיגריה הראשונה. בעיות אישיות ועצבנות רק מורידים את המחסום לנער המתבגר. ישנן עוד סיבות רבות להתחלת עישון כגון – פרסום ושיטות שיווק מתוחכמות. השפעת הפרסום היא הגורם העיקרי להתחלת העישון בקרב בני הנוער. הם מקבלים מסרים גלויים וסמויים מהפרסומת ומאמצעי התקשורת לגבי מעמדו החברתי המועדף, כביכול, של המעשן. הפרסומות יוצרות אשליה שלעשן זה להיות מקובל בחברה, מצליח בעסקים ומצליח עם בני/בנות המין השני וכו'. במיוחד משפיעים אומנים ודמיות מפורסמות הנערצות על ידי הצעירים, כשהם נראים מעשנים. חברות הטבק משתמשות באמצעים מתוחכמים במטרה לפתות את בני הנוער תוך שימוש בלוגו של הסיגריה על מוצרי אופנה, כמו בגדים, שעונים וכד', בפעילויות ספורט ובמופעי רוק. ישנה סקרנות ורצון להתנסות בעישון. העישון נתפס כדרך להתמרדות נגד המבוגרים ועוד. האם המחיר הנמוך מעודד עישון? האם העלאה דרסטית במחיר הסיגריות תקטין את שיעור העישון בארץ? מחקרים מראים שהתשובה לכך חיובית. עליה של 10% במחיר הסיגריות הראה ירידה של 5% במספר המעשנים. 
התמכרות לעישון – אחד המרכיבים המצויים בכל סיגריה הוא הניקוטין, שהוגדר בארה"ב בשנת 1996 כסם ממכר. אולם ההתמכרות לסיגריה אינה רק גופנית-בעקבות השפעת הניקוטין- אלא גם התנהגותית ופסיכולוגית. קיימת ללא ספק השפעה כימית מסוימת לניקוטין שבטבק. הניקוטין משפיע על מערכת העצבים המרכזית, כלומר על המוח. אולם השפעה זו אינה ניכרת באזורי המוח האחראים לכושר הריכוז או המחשבה, כפי שמשלים עצמם רבים מן המעשנים, אלא באזורים אחרים שאין להם קשר ישיר עם התפקודים הגבוהים של המוח. מכל מקום, בעקבות הגירוי של הניקוטין, המביא לעוררות מסוימת של המוח, בא רפיון, שכדי להתגבר עליו יש צורך במנת ניקוטין נוספת כלומר, כל מה שמשיג העישון הוא חזרה למצב התחלתי, שהיה קיים בלא "עזרת" הניקוטין. מעשנים חדשים אינם מרגישים את תחושת הרפיון המתוארת, שכן גופם עדיין לא רגיל להשפעת הניקוטין על המוח, ואינו חש בחסרונו. ידוע גם שניקוטין גורם לכיווץ כלי הדם ולעלייה בלחץ הדם, ויוצר מצב של עצבנות מוגברת האופיינית במיוחד למעשנים צעירים. 
ישנו גם הסבר פסיכולוגי להתמכרות לעישון. התחלת עישון בגיל הנעורים מתרחשת לרוב מסיבות חברתיות. לאחר זמן מה של עישון, העישון הופך להרגל שקשה להיגמל ממנו,אם כי לא בלתי אפשרי. עצם פעולת העישון וכל הכרוך בה הופכים להרגל שקשור בפעולות שגרתיות כמו למשל, אכילה, צפייה בטלוויזיה, נהיגה, פעילויות חברתיות וכד'. הרגל זה הופך חלק בלתי נפרד מהתנהגויות המעשן ומדימויו העצמי. ניתוח הרגלי העישון של מעשנים מראה כי התלות הפיזיולוגית והפסיכולוגית שונות בין מעשן למעשן. ממחקרים שונים עולה, כי הרבה יותר מן ההשפעה הכימית של הטבק מושכת את בני האדם. עצם פעולת העישון, הדלקת הסיגריה או המקטרת, מישוש הסיגריה בידיים, החזקתה בפה, פעולת השאיפה, פליטת עשן, ניעור האפר, וכו'. התעסקות זו, יש בה כנראה יסוד מרגיע.

קשרי גומלין בין עישון ויכולת גופנית

העישון הוא הגורם האחראי ל30 – אחוז משיעור התמותה ממחלות ממאירות: שאתות הוושט, לוע, בית הדיבור והפה. כמו כן, נמצא קשר בין העישון ושאתות כיס השתן, הלבלב, הקיבה, הכליה וצוואר הרחם. בין המחלות הלא ממאירות, נמצא העישון אחראי ל80 – אחוז מדלקות הסימפונות הכרוניות, לאמפיזמה (מחלת ריאות המאופיינת בהתרחבות של נאדיות האוויר. הדבר גורם לירידה ביעילות הנשימה ובעקבות זאת ללחץ על הלב, חוסר נשימה ובצקת. החזה נעשה דמוי חבית ובייחוד שכיחה נשימה כבדה), ולכ25 – אחוז ממחלות אי-ספיקה כלילית ומחלות כלי דם.
הירידה התפקודית במערכות אלו משפיעה על הפעילות גופנית המצריכה שילוב והתאמה בין מנגנונים פיזיולוגיים המאפשרים למערכות לב-ריאה לתמוך בדרישה המטבולית הגוברת בשרירים הפעילים. הסיבה לכך היא שבעת ביצוע מאמץ צריכת החמצן של הגוף יכולה לעלות פי 25-15 מעבר לעלות האנרגטית הנדרשת במנוחה. חלק ניכר מעלייה אנרגטית זו מנוצל לאספקת ATP לשרירים הפעילים המסוגלים להעלות עד פי 200 את יכולת הניצול האנרגטי בעת מאמץ לעומת יכולת הניצול האנרגטי במנוחה. היכולת לצרוך חמצן חשובה לתפקוד המטבולי של התאים, פעילות התא תלויה באספקה שוטפת ומתואמת של מולקולות ATP הנוצר בעיקר בתהליכי חמצון אירוביים. 
אולם, היכולת המרבית לנצל חמצן בזמן מאמץ וצריכת חמצן מרבית אינה תלויה רק ביכולת התא לצרוך חמצן, אלא גם ואולי בעיקר, ביכולת של מערכות הלב, הריאות וכלי הדם להוביל את החמצן אל התאים. מכאן, שמאמץ וצריכת חמצן מרבית נחשב למדד אמין ומייצג של היכולת המרבית של מערכת הלב-ריאה, של מערכת מחזור הדם של השרירים להוביל ולצרוך חמצן, והוא מבטא את היכולת (קיבולת) האירובית של האדם ליצור מולקולות ATP, בעת מאמץ. צריכת חמצן מרבית הינה מדד חשוב, מאחר שהיא מייצגת את גבולות יכולתו של האדם לספק אנרגיה אירובית לביצוע מאמץ גופני. לרמת מאמץ וצריכת חמצן מרבית גבוהה יש משמעות פיזיולוגית חשובה מעצם היותה מושפעת מרמת תפקודן וממידת שילובן של מספר מערכות פיזיולוגיות מרכזיות. כדי לממש את העלייה בקצב השחלוף התאי של הגזים הדרוש במאמץ, יש צורך בשילוב יעיל בין מערכות הלב-ריאה ובין כלי הדם. באופן זה, עלייה ביכולת התפקוד של מערכות הלב-ריאה משפיעות על רמת מאמץ וצריכת חמצן מרבית, ופגיעה במערכות אלו כגון עישון גורמות לתוצאה הפוכה.
הניקוטין שבטבק גורם להתכווצות כלי הדם ודרכי הנשימה ומקטין את נפח הדם העובר בגוף. בנוסף על כך, כמות הפחמן חד חמצני הנמצא בעשן מתקשר באופן בלתי הפיך להמוגלובין ומוריד בצורה חריפה את יכולתו לקשור חמצן ולהעבירו לשרירים בגוף. התוצאה היא כי המעשן אינו מסוגל לעמוד במצבים בהם נדרשת סיבולת ומאמץ. סכנה נוספת למעשן היא הגברת קצב פעימות הלב מבלי שהלב יקבל אספקת חמצן מספיקה והוא עלול להיקלע למחסור בחמצן וכתוצאה מכך לסכן את חיי המעשן במיוחד אם הוא סובל גם מעורקים מוצרים או חסומים.
זהו הקשר הישיר בין עישון לבין פעילות גופנית, אולם יש חשוב להזכיר כי קיים גם קשר עקיף שהוא לא פחות חשוב. כפי שצוין בפרק "פירוט החומרים ופעולתם הפיזיולוגית, נזקי העישון", עישון מגביר בעשרות אחוזים את הסיכוי לחלות במחלות ממאירות ולא ממאירות, אשר יכולות לגרום לעיתים תכופות למוות. ברור מאליו כי אשר אדם חולה, אם במחלה קלה יחסית ובטח שאם במחלה קשה ומסוכנת, אין הוא יכול לעסוק בפעילות גופנית כלל. כיוון שאחוז מאוד גבוה מהחולים במחלות אלו חלו כתוצאה מעישון, ניתן להבין כי הקשר בין עישון לבין פעילות גופנית הוא רחב הרבה יותר מאשר הקשר הישיר.

השיטות המקובלות להפסקת העישון

ישנן שיטות רבות לגמילה מעישון, אך אף אחת מהן לא מבטיחה הצלחה של 100 אחוזים.
כמאה מליון דולר בשנה מוציאים אמריקנים על גמילה מעישון. שיטות הגמילה הן רבות: טיפול בהיפנוזה, מכות חשמל, הרפיה, האזנה לקלטות, אקופונקטורה, זריקות נובוקאין, ויטמינים, דיאטות לניקוי הגוף, מסטיקים תחליפיים, תוכניות גמילה קבוצתיות, ביו-פידבק,התניה לסלידה מעישון, ייעוץ אצל רופא המשפחה וריסוס של תחליפי ניקוטין לאף.
השיטה המקובלת ביותר בארץ היא שיטת סדנאות גמילה מעישון. במהלך הסדנא לומדים המשתתפים מהן נקודות התורפה ומהם המצבים המסוכנים המעוררים צורך בעישון, מתמודדים עם הפיתוי לעשן ולומדים התנהגותיות חלופיות לשבירת ההרגל. במהלך הסדנא נבדק הצורך היחודי של כל משתתף להסתייע בטיפול תרופתי. בתיאום עם רופא המשפחה ובהשגחת מנחה הסדנא, מקבלים המשתתפים תרופות מתאימות, או תחליפי ניקוטין. את הסדנאות מנחים אנשי מקצוע מהתחום הטיפולי שעברו הכשרה מיוחדת והם גם מלווים את הנגמלים לאחר סיום התהליך. 
שיטה נוספת של גמילה היא גמילה תרופתית. תרופות על בסיס ניקוטין מקלות על ההימנעות מעישון בכך שהן מספקות תחליף, לפחות חלקי, לניקוטין שהתקבל קודם לכן מהטבק. נראה שבתרופות אלה יש לפחות שלושה מנגנונים עיקריים התומכים במאמצי הגמילה:הפחתת תסמיני הגמילה – התרופות עשויות להפחית את תסמיני הגמילה הכלליים או לפחות את הבולטים שבהם, ובכך לאפשר לנגמלים לתפקד בתקופה בה הם לומדים לחיות בלי טבק. הפחתת האפקט המגביר – התרופות עשויות להפחית את האפקטים המגבירים של הניקוטין שמספק הטבק. שמירה על האיזון הנפשי – תרופות על בסיס ניקוטין מאפשרות למעשן להגיע למצב הרוח שהפיק מעישון סיגריות ולרמת הריכוז שהורגל אליה. כמו כן מסייעות התרופות הניקוטיניות להקלת מצבי לחץ ושעמום בקרב המעשנים. מרבית המשתמשים בתחליפים תרופתיים מפסיקים את השימוש בתרופה כעבור חודשים ספורים לאחר הפסת העישון, אך מקצתם זקוקים לתרופה זמן ממושך יותר כדי לא לחזור לעישון סיגריות. תחליפי ניקוטין השונים באים במגוון צורות ואמצעים כגון מדבקות עוריות, מסטיקים ומשאף. שיטה זו מתווספת לרוב עם שיטת הקבוצה התומכת.
שיטות נוספות אך פחות שכיחות הן שיטות התרופות הניסיוניות. תרופות אלו מתיימרות לעזור פיזית להעדר תחושה של צורך בסיגריה. דוגמא לתרופה נסיונית – רימונאבאנט. רימונאבאנט פועלת על ידי חסימת התהליך המוחי הגורם לתחושות הנעימות המלווות את תהליך האכילה והעישון. רימונאבאנט נוגדת את פעילות הקולטנים מסוג CB1. קולטנים אלה נמצאים בתאי העצב במוח וברקמת השומן, הפעלתם גורמת לתחושה נעימה והגברת התיאבון. כמו כן, ידוע על מערבותם של CB-1 בתגובה המוחית לעישון הטבק, כך שניתן להניח שחסימתם עשויה לסייע בתהליך הגמילה מעישון. חשוב לציין, כי יעילותה ובטיחותה של התרופה נמצאות עדיין בתהליך הבדיקה.

סיכום

העישון הוכח כאחת המחלות היותר קשות והיותר חמורות של המאה העשרים והנזק שנגרם מן המחלות הכרוכות בעישון גדול אף יותר מהנזק הנגרם מתאונות דרכים, זיהום האוויר או אפילו מן המלחמות. עבודה זאת מדגישה את החלק היחסי הגבוה של המעשנים בקרב חולי סרטן הריאות, את השפעתם המזיקה על המעשנים הפסיביים הנמצאים בסביבתם וכן את העלות הגבוהה הדרושה בטיפול באותם מחלות אותם ניתן בקלות למנוע רק ע"י שמירת הכלל "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד". אני אישית למדתי רבות מן העבודה וכעת אני בטוח מתמיד שלא אתחיל ולעשן. כמו כן אני אמשיך לנסות ולשכנע את חבריי ומשפחתי להיגמל מההרגל המגונה, ואני בטוח שבעזרת הידע החדש שצברתי אני אוכל להסביר את תוצאות העישון בצורה ברורה יותר.

ביבליוגרפיה

אתר האגודה למלחמה בסרטן – http://www.cancer.org.il

האנציקלופדיה של בריאות האדם – העישון והבריאות מאת פרופ' יהודה שינפלד בהוצאת ידיעות אחרונות.

מרכז למידה בנושא מניעת עישון בהוצאת משרד החינוך

מאמרו של פרופ' מיכה אדלר באתר http://www.daat.ac.il/

המאמר על נזקי העישון באתר http://www.starmed.co.il

מאמרו של ד"ר יוסי עזורי באתר http://lib.cet.ac.il




עוד פרטים על העבודה\ סיכום :
שולח:
מתאים לכיתה:
מקצוע: ספורט
אם אהבתם את העבודה\סיכום תנו לו לייק ושתפו






:עוד עבודות וסיכומים באותו מקצוע שבחרתם , תוכלו לקחת השראה ושורות לכתיבה גם מהן
עבודה על העישון
עבודה על העישון
עבודה על התקף לב
עבודה על התקף לב
עבודה בספורט על נושא העישון
עבודה בספורט על נושא העישון
עבודה בנושא הפרעות אכילה
עבודה בנושא הפרעות אכילה

** שימו לב אנו נגד העתקת עבודות , מאגר העבודות הוא בשביל לראות עבודות אחרות לרפרנס ואולי לקחת מעט מידע פה ושם אבל אסור להעתיק עבודה שלמה**
כמו כן העבודות נשלחות על ידי הגולשים ואין לנו אפשרות לבדוק את אמינותן של כל העבודות לכן מומלץ לבחון את אמיתות המידע במקורות נוספים באינטרנט
מקווים שהפינה מאגר העבודות וגם סיכומים עזרו לכם להתכונן למבחנים להתכונן לבגרות או לחסוך כסף של מורה פרטי או מורים פרטיים במקצועות השונים , בהצלחה בלימודים

עוד קטגוריות של עבודות מוכנות וסיכומים שאולי תרצו לראות
עבודות בספרות | עבודות בתנ"ך | עבודות באנגלית | עבודות בהיסטוריה | עבודות במדעים | עבודות מוכנות בספורט | עבודות בגיאוגרפיה








© כל הזכויות שמורות יויו אתר משחקים ופנאי לילדים ונוער 2017-2018

תפריט טקסט : משחקים | בדיחות | משחקי בנות | סרטונים | עולמות וירטואלים | פאזלים | דפי צביעה אונליין | חידות | תמונות מגניבות | רקעים | קומיקסים | משפטים
תקנון | משחקים לאייפון | משחקים לפלאפון | הכנה לכיתה א | קניות | תשבצים | בניית אתרים לילדים | משחקי דפדפן | עבודות מוכנות | אשליות אופטיות | תמונות מצחיקות
משחקים אונליין | שאלונים | מדריכים | ברכות | משחקים חינם | אתרים לילדים | משחקים יפים | משחקים חדשים | טריוויה | דפי צביעה | תפזורות | יצירה לילדים | היומן של יויו