עבודות וסיכומים ראשי | עבודות בספרות | עבודות בתנ"ך | עבודות באנגלית | עבודות בהיסטוריה | עבודות במדעים | עבודות בספורט





ילדים ובני נוער בשואה


מבוא

עולמם של הילדים ובני הנוער בתקופת השואה הוא מן הטראגיים יותר בתוך מציאות רווית כאב, אימה ורצח. מתוך העדויות, ספרי הזיכרונות, היומנים והמחקר עולה כי מראשית ימיה של המדיניות האנטי יהודית של הנאצים היה הדור הצעיר חשוף יותר מכל קבוצות גיל אחרת בעם היהודי לסכנות ורדיפה.

 

בצד חוויות ומשברים של תמורה והתפתחות אישית והצורך בהסתגלות חברתית ופסיכולוגית שעוברים על בני נוער בגיל ההתבגרות בכלל תופשת מלחמת העולם השניה את הנוער היהודי כמי שעומדים בפני מאבקים והתמודדויות מסוג חדש, חסר תקדים. בשבר הגדול שפקד אותם עם הכליאה בגטאות, הרעב, הדיכוי ומשטר הטרור מצאו עצמם בני הנוער מול מציאות בלתי מוכרת ובלתי מובנת. המצב החדש והשינוי הנורא בחיי הפרט, המשפחה והקהילה העימדו את הנערים והנערות היהודים בפני ניסיון קשה מנשוא.

 

עבודה זו תבקש לבדוק את עולמם ודפוסי התמודדותם של צעירים אלה, שגורשו לגטאות במזרח אירופה, כפי שהשתקפו ביומנים שכתבו. מבין סוגי הכתיבה השונים שנכתבו על תקופת השואה מהווים היומנים כלי תיעודי בעל חשיבות ראשונה במעלה. היומנים נוגעים באופן ישיר ובלתי מעובד במציאות האימתנית.

בתקופת הכיבוש הנאצי, כשהוגבלה האפשרות לחירות הביטוי והידיעות על המתרחש בתוך הגטאות היו מצומצמים ומקוטעים הפכו היומנים למכשיר מרכזי בשחזור ובהבנת עולמו של הפרט היהודי הסגור בגטו. היומן האישי מהווה כלי ביטוי חשוב בעולמם של בני נוער כמו גם מבוגרים באותם ימים. הוא שימש ערוץ פרטי ונאמן וגילוי חוויות ומראות, לפורקן רגשי נוכח הסבל ודרך נוספת לתאר את תעתעויו האכזרייים תחת עול של דיכוי ורדיפה. בדיעבד, הפך לתעודה היסטורית המנציחה בדרך אותנטית את עולמם של היהודים על סף רציחתם.

 

אחד היומנים הידועים שזכו לפרסום עולמי הוא יומנה של אנה פרנק מהולנד, אלא שיומן זה מתאר את חייה של נערה החייה בדירת מסתור עם בני משפחתה ובני משפחה נוספת באמסטרדם. אין היומן מספר את חיי הגטו והסבל שהיה מנת חלקם של הכלואים בתוכו.

 

בעבודה זו אעמוד על חיי נערים ונערות בתוך הגטו כפי שתוארו על ידיהם באמצעות יומניהם. שאלות המחקר שעליהן אני אשיב יהיו: כיצד משתקף עולמם של בני נוער יהודיים בתקופה של סבל ומצוקה קיצוניים בגטאות? מה היו השינויים שהתחוללו בחיי היום יום של נערים ונערות עם כליאתם בגטו ואיך השפיעו תמורות אלה על מעמדם ומצבם בתוך המשפחה, בחברת הנערים, בבית הספר ובעבודה? כיצד תפסו צעירים אלה את גורלם לעתיד לבוא ומה היו דרכי התמודדותם עם מציאות של הרג ומוות יומיומי.

 

מתוך מגוון לא קטן של יומנים של נערים ונערות בגטאות מזרח אירופה בחרתי בשלושה יומנם מוכרים שפורסמו כספרים. הראשון הוא יומנה של מרי ברג, שנכנסה לגטו ורשה בעודה נערה בת 15 והיתה כלואה בו קרוב לשנתיים, עד שועברה לכלא פאוויאק הסמוך לגטו, וזכתה להנצל ולצאת מפולין בראשית 1943.

 

היומן השני הוא יומנו של הנער יצחק רודשבסקי הנער יצחק, שתיאר בלשון דוויה ורבת רגש את קורותיו בגטו, נספה לאחר שחוסל הגטו בוילנה בחודש ספטמבר 1943 וגורש יחד עם שאר תושבי הגטו למחנות באסטוניה.

 

היומן השלישי נכתב על ידי תמרה לזרסון מגטו קובנה, תמרה שבאה מבית יהודי מתבולל מתארת באמונה את התהליך האישי שעברה עם גילוי זהותה היהודית נוכח החורבן והרדיפות בגטו.

 

על היומנים שנכתבו על ידי הנערים כתב ההיסטוריון ישראל גוטמן את הדברים הבאים:" היומנים המרגשים הללו הם תעודה אנושית מרשימה, ואחדים מהם אף מתעלים לרמה ספרותית ראויה לציון. ביומנים הללו מגלים הכותבים את נבכי נפשם, ובוקעת מהם זעקה כלפי בני האדם וכלפי העולם שהסיר חסותם מהם והפקירם בידי זדים, שכוונתיהם ומזימותיהם בלתי מובנות".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נעורים בתקופת הכיבוש הנאצי ובגטאות במזרח אירופה בראי יומנים שנכתבו על ידי בני נוער

 

השינוי שחולל הכיבוש הנאצי באוכלוסיה היהודית במזרח אירופה היה מיידי. עם כניסתם של הגייסות הגרמניים לשטחים הכבושים היו היהודים הראשונים שחשו באופן בוטה את נחת זרועם של הכובשים שהתבטאו בפעולות אלימות כלפיהם כמו גם בהתקנת חוקים ופקודות אשר שינו את מעמדם ואת מצבם הכלכלי. המצב הלך והחמיר עם סגירת היהודים בגטאות, שם ניכרו השבר והחורבן ביתר שאת. היומנים שנכתבו באותה תקופה מתארים את חיי היום יום של היהודים במצוקתם ואת השפעתם המצטברת של הנגישות והדיכוי על אורח החיים של הכלואים בגטו. יומנם של בני הנוער הציגו זווית ראייה נוספת, זו של נערים ונערות בתקופת התבגרותם תחת עול של רדיפה וחרדה מפני העתיד. עולמם של בני נוער הוא מענין במיוחד, שכן האופטימיות והתקוות התנפצו באחת ומציאות של חיי המשפחה,לימודים,חיי חברה מקובלים ותכניות לעתיד קיבלו לפתע מימדים חדשים.

 

ביומנה של מרי ברג ניכרים היטב התמורות שחלו בחייהם של בני הנוער בגטאות.

למרות שהצליחו מרי ובני משפחתה להיות מוחלפים בניתנים גרמנים, היא מצליחה לתאר את תהליך ההתפרקות של בני הנוער ממסגרות החיים המוכרות של טרם מלחמה. אחת המסגרות הבולטות שבהם התחוללו שינויים היא המשפחה ומעמדו של הנער בתוכה.

 

פרק א בתוך המשפחה

 

עם פלישתם של הגרמנים לפולין החל גל של בריחה המונית של תושבים רבים ממקום מגוריהם לאזורים שנתפשו בעינהם כבטוחים יותר בפולין או מחוצה לה.

נמלטים רבים יצאו מן העיר לודז שהפכה לעיר גרמנית, שנקראה לאחר הכיבוש ליצמנשטט, וסופחה לרייך. משפחתה של מרי ברג הייתה גם היא מן הבורחים והגיעה לוורשה. כך הפכו בני משפחתה ברג כמו רבים אחרים לפליטים. אולם לא כולם הצליחו להימלט לורשה במסגרת משפחתית שלמה. ברג מתארת בפברואר 1941 ביקור שערכה אצל חברתה לספסל הלימודים מלודז, לולה רובין. וכך כותבת עליה מרי ברג: " כולי חדורה הערצה לאומץ ליבה. לולה בת השבע עשרה מפרנסת את עצמה ואת אחיה הקטן בן- העשר. הוריה עודם כלואים בגטו לודז היא הצליחה להשיג תעודת לידה מזויפת כתובה על פי שםנוצרי, ובעזרתה מרויחה היא את לחמה. היא יוצאת אל החבל "הארי", קונה מצרכים קטני מידה שונים, שמן הנמנע להשיגם בגטו, ומוכרת אותם למיודעיה ברווח הגון. כרגיל, חוצה היא את גבול הגטו על יד בית המשפט ברחוב לשנו בו נשפטים יהודים ו "גויים" גם יחד. בנין בית המשפט פונה בעברו האחד כלפי רחוב אוגרדובה ורחוב ביאלה, הסמוכים לבל "הארי" : והיא מתערבת בקהל הפולנים באי בית המשפט ויוצאת עמהם."(מרי ברג, גטו ורשה,עמ 46-47 ).

תיאור זה משקף היטב את התפרקות המסגרת המשפחתית ואת התפקיד החדש שנאלצו בני נוער לקחת על עצמם.עם הגירוש לגטו הפכו בני נוער להורים ולמפרנסים בעל כורחם. אילוץ זה שינה גם את דפוסי התיפקוד בחיי היום יום, מלחמת קיום הקשה הפכה אותם למבריחים מפרי חוק ולזייפנים. שיטות פעולה אלה דרשו אומץ לב, תחכום ותושיה, אשר באו לידי ביטוי מובהק בשל תנאי החיים בגטו.

 

ההתפרקות המשפחתית הבדידות והרעב שהיו נפוצים בגטו ורשה נתנו את אותותיהם על הדחיפה להקמת משפחות חדשות. נערות צהירות שאיבדו את בני משפחתן ואת עבודתן או שלא הצליחו להשיג מקור פרנסה עבורן ועבור בני משפחותיהם מצאו עצמן נישאות לגברים מבוגרים בעלי יכולת כלכלית. מרי ברג מציינת לא מעט מקרים של נערות צעירות שעשו כן, "וזוגות רבים כגון אלה מצויים בגטו: נערות צעירות ביותר ובחורים קשישים. אין כמעט לראות צעיר בודד בגטו." (שם,עמ 100).

 

שכיחות המחלות, הגברת המצוקה הכלכלית והרעב גרמה אף היא לפרוק המסגרת המשפחתית. מרי ברג מספרת על חבריה, בני גילה, שנאלצו לנטוש את משפחותיהם ומקום מגוריהם בשל התפרצות מגיפות בהוריהם, "אמה של אדזיה פיאסקובסקה חולה בטיפוס:משפחתה גרה ברחוב כרמליצקה, שהמגיפה בו קשה במיוחד. אדזיה הוכרחה לנטוש את ביתה, והיא דרה עכשיו אצלי. אף אביו של מישה חולה. מיטק פיין פרש והלך לאחד הכפרים ולא שמענו מאומה אודותיו. אביו של סטפן מנדלטרוט מת בטיפוס."(שם עמ 82). משברים כגון אלה שפגעו באורח חיי בני הנוער   גרמו לשינויים בתיפקודם בחיי היום יום ולתמורות במעמדם בתוך המשפחה, מרביתם הוכרחו ליטול על עצמם תפקידים אחראיים תוך שהם מנתקים עצמם משגרת החיים של עולם המתבגרים הטיפוסי כמו התגייסות לעולם העבודה לטובת סיוע למשפחותיהם.

 

מרי ברג מבחינה בשינויים הפיזיולוגיים שעברו נערים עם החרפת הרעב ואבדן המשפחה במרוצת השהייה בגטו. באחד המקרים היא גילתה "ילד קטן, שדמה לכבן שלוש עשרה, התעלף מחולשת רעב לפני ימים אחדים בשער ביתנו". חולשתו של הנער נגעה לליבם של בני הבית והם שכרוהו כעובד נקיון והפכוהו כחלק מיושבי הבניין, בתוך כך זכה לחליפה ישנה כתמורה לעבודתו במקום הסמרטוטים שלבש קודם לכן, מדי פעם שילמו לו שכר של מספר זהובים עבור עבודתו. כאשר התוודעה אליו מרי היא למדה על גורלו הקשה, "נתברר לי, כי הוא קשיש הרבה מכפי שחשבתי. בן שמונה עשרה הוא, ואך גוו הצנום והנמוך משוה לו דמות של ילד. הוא יתום מאב ומאם וחסר כל". (שם, עמ 63). התפוררות המשפחה, הבדידות שהיתה מנת חלקם של בני נוער רבים הביאה אותם לכלל חרפת רעב וסכנת מוות, חלק מן הנערים ניסו למצוא לעצמם, כאמור, תחליפים בנשואין מאולצים או על ידי התחברות כלשהי למשפחות אחרות ולמסגרות חילופיות על מנת לזכות בתמיכה מסוימת.

 

 

 

 

פרק ב התגייסות לעבודה

 

מצוקת המחסור בגטו השפיעה, כאמור, על כלל אוכלוסיית הגטו, לרבות בני הנוער.

מרי ברג חוזרת ומתארת כיצד התגייסו בני נוער לעבודות שונות על מנת להשביע את רעבונם. בסדנא הגראפית בה למדה נתקלה ברג בנערים ונערות ששימשו מודלים לציור דיוקנאות סביב נושא ה"סבל", ועליהם היא כותבת את הדברים הבאים: "מודלים אינם חסרים לנושא מעין זה. הם מצפים ממש בתור, בבקשתם לשמש אותנו ולהרויח פרוטה דלה. לעתים תכופות נרדמים הם בשבתם לעומתנו על הבימה: ומשנעצמות עיניהם, דומים הם לגוויות מתים". מרי ברג מתארת במיוחד את דמותה של נערה (ילדה) בת אחת עשרה ששימשה אף היא כמודל לפרחי הציירים, "בהיותה על הבימה עמדה ורטטה רטט קדחת נורא כל כך, עד כי לא יכולנו לציירה. מישהו הציע להגיש לה אוכל.ומשניתנה לה עיסת לחם בלעה ברעדה את מחציתה האחת    ואילו את מחציתה השניה עטפה בזהירות בפיסת עתון. "זה בשביל אחי הקטן", בארה ואמרה, "הוא מחכה בבית, ועלי להביא לו מעט אוכל". (שם, עמ46) .המצב הכלכלי בגטו והדרדרות המצב הבריאותי פגע באופן אנוש בצעירים ביותר, שנאלצו חרף מצבם הקשה להששתף בפרנסת מקורביהם, רבים מהם לא החזיקו מעמד.

 

 

במקרים לא מעטים נאלצו נערים לנשור מבית הספר על מנת להתפרנס. מותם של האב או האם או לחלופין יציאתם ממעגל העבודה העביר את הנטל הפרנסה על שכמם של בני הנוער, "חבר, רומק קובאלסקי, הצליח לקבל משרת משגיח. מפאת דחקותו הכלכלית נאלץ לפרוש מבית הספר לציור ולחפש עבודה. אביו מת בשעת מצור ורשה ומאז הוטל עליו לפרנס את אמו ואחותו הקטנה, כל זמן שעוד נשתיירו בידם חפצים למכירה, הסתדרו במידת מה אך משאזלו התכשיטים והפרוות מביתם, הוכרח רומק לעבוד". במשרתו זכה רומק בשל קרבת משפחה לאחד מחשובי היודנארט בגטו ורשה, עבודתו כמשגיח הייתה קשה ביותר ורבת אחריות, מרי ברג מציינת כי היה עליו לפקוח עין על פועלים היוצאים משערי הגטו לבל יבריחו חפצים אל תוך הגטו, "אם ייתפש מישהו בניסיון הברחה, הרי הוא ורומק גם יחד צפויים לעונש מוות. עבודתו נמשכת שתים עשרה שעות ביום, החל משבע בבוקר וכלה בשבע בערב. ובשובו ממנה הביתה אין בכוחו לגרור את רגליו העייפות." ברג מתארת את הדכדוך בו היה נתון הנער שהוכרח לעסוק בסוג זה של עבודה ולוותר על לימודיו, "לבו של רומק חדור מרירות. כל שאיפתו בחיים היא ללמוד ליצור. הוא משתוקק להיות אדריכל, לבנות בנינים ולא להרסם כמעשהו היום". (שם, עמ 56). ברג ממשיכה ומדווחת ביומנה על חוויותיו הקשות של רומק במקוםעבודתו, לא אחת עמד בסכנת חיים וגילה כושר עמידה יוצא דופן מול אכזריותם של משגיחיו הגרמנים, "רומק עובד, כרגיל, מראהו הוטב. הוא אף רכש ביטחון עצמי, אולי משום שמשכורתו הוגדלה: הוא מרויח עכשיו שלושים זהובים ליום ולפעמים אפילו יותר,ומקבל שתי כיכרות לחם חינם כהוספה. עבודתו עכשיו טובה יותר, אבל גם מסוכנת יותר. הוא מונה כמנהלה של קבוצת פועלים גדולה, ואחריות רבה מוטלת על שכמו. סיפר לי, שעל כל צעד מאיימים עליו הזקיפים הנאצים ללא סיבה, ביריות. זקיף אחד ירה זה לא מכבר באחד הפועלים והרגו, כיון שנמצא בכיסו גבשושית חמאה. עצביו של רומק עצבי ברזל הם. עבודתו, בתנאים הנוכחים, אינה אלא שלשלת יסורים ארוכה, בהיותו לכוד בסכנת מוות תדירית", (שם, עמ 126).

הנה כי כן,מלד הקטע על התמורה הקשה שהתחוללה בדפוסי התנהגותם של בני נוער עם הגירוש לגטו והתגייסותם לעבודה. שלא בטובתם אימצו לעצמם דרכי התמודדות פסיכולוגית שחישלו את כושרם הנפשי לעמוד בלחצים ולקחת על עצמם שגם אנשים נחושים, מחושלים ובעלי ניסיון חיים לא תמיד מסוגלים לעמוד בה.

 

 

גורלן של הנערות היה קשה במיוחד. הרעב, העוני והבדידות גרמו לחלקן למכור את גופן ולהפוך למאהבות של בעלי האמצעים בגטו.העת שהיא מתארת את אוירת ההפקרות שהתפשטה בגטו ואת מקום מפגשם של הגורמים השליליים שחיו בו היא כותבת: "נערות בנות שש עשרה באות לכן בלוית מאהביהן - אותם הנבלים המעטים, המשרתים את הגסטאפו. אין הן חושבות מה עלול לקרות בעתיד. יודעות הן רק אחת: רצונן לסעוד את לבן כדבעי. אך למחרת יש מוצאים את גופתה של אחת הנערות, שהיא ומאהבה נורו יחדיו בידי הנוער המאורגן של הגטו, שאין בלבו רחמים לבני עמו הבוגדים"(מרי ברג,גטו ורשה, עמ 81). בצד התיאור העגום את ההדרדרות המוסרית של בגטו, שהפכה נערות צעירות ורעבות לקרבנה, רומזת מרי על פעילותם המחתרתית של בני הנוער המאורגנים בתנועות הנוער ואשר שמו להם למטרה להלחם ביסודות ששיתפו פעולה עם הכובש הגרמני ולחסלם בכל דרך.

 

 

מרי ברג מביאה עדויות על מצבם של בני נוער בגטו בגדלו אחרי ורשה גטו לודז.

אחד מידידיה מתקופת מגוריה בלודז הצליח לחמוק משם ולהגיע לגטו ורשה.

על פי עדותו של הניק זילבר, הידיד שברח מגטו לודז , אולצה כל אוכלוסית הגטו, לרבות בני נוער להשתתף במאמץ העבודה. הניק מתאר את סוג העבודה שהוטל עליו לבצע כעונש על עבירה קטנה שעבר על ידי בית הדין של היודנראט, "הניק נשפט זה לא מכבר עבור משוגה פעוטה והוטל עליו לשאת, עם עוד חבר, גויה מאחת הדירות.

הגויה היתה רקובה למחצה". הניקדיווח למרי כי כל חבריה ללמודים עובדים בפרך, אמנם בראשית 1940 עדיין למדו מרביתם בבית הספר אולם אחר כך נסגר בית הספר במצוות השלטונות הגרמניים. מצבו הגופני של הניק הלך ומחמיר, ברג כותבת כי "זו הפעם הראשונה, מאז בואו לכאן, שעצר כוח לקום ולהלך",(מרי ברג, גטו ורשה, עמ 139).

מרי ברג כותבת על נער אחר מבין ידידיה שעזב את לימודיו ויצא לעבוד כאות מחאה כנגד התנהגותו של אביו שנמנה עם גדולי המבריחים בגטו והיה , בניגוד ולעיתים על חשבון שאר יושבי הגטו, בעל אמצעים רבים, "טדק שייר עובד בזמן האחרון, בלא ידיעת אביו, באחת הטחנות. מצפונו ממריץ אותו לעסוק בעבודות תועלתיות, הואיל ואין הוא רוצה כפי שאמר לי לחיות על חשבון רווחיו הבלתי כשרים של אביו",(מרי ברג, גטו ורשה, עמ 119). מתברר, כי האקלים הבלתי מוסרי שנבע לא אחת ממלחמת הקיום הנואשת של תושבי הגטו לא הצליח לסחוף עמו מקצת מן הנערים שלא רצו לקחת בו חלק ולשמור על הערכים שעל פיהם התחנכו לפני המלחמה.

 

 

מרי ברג מתייחסת ביומנה גם לבני הנוער המאורגנים בגטו. לדבריה, התירו השלטונות הגרמנים לקבוצות מתנדבים לצאת מתחומי גטו ורשה ולעבוד את האדמה בחוות ובשדות שמחוץ לעיר, "נוער הגטו זוכה בהזדמנות לצאת ולנשום אויר מרחבים רענן. רוב הנערים בקבוצות החקלאים הנם חברי תנועות הנוער הציוניות, המאמינים כי באורח נס יצליחו להמלט מפולין ולעלות לארץ ישראל, והם שמחים לאפשרות לרכוש הכשרה חקלאית "(שם,עמ 54 ). ואמנם, חברי תנועות הנוער החלוציות שמרו בגטו על האידיאלים שבהם האמינו וניסו לממשם אף בתנאיו ההקשים של הגטו. מרי, בתארה אותם, מביעה סוג של ספקנות לגבי הבנתם את המציאות הסובבת, אם כי מציינת בהמשך כי, "אני מסתכלת ברגשי גאון בטורי נערים ונערות אלה, שעה שהם חוזרים מעבודתם, פניהם שזופי שמש, גוום זקוף וחזותיהם רווים אויר שדות ירוקים. קלחי גזר זהובים טריים וצנוניות אדומות בולטים מתרמיליהם. כל אחד נושא עמו ככר לחם לתחומי הגטו, אולם הגרמנים מעלימים עינם מזאת, מהיותם זקוקים לכח עבודתם של הנערים", (שם). חברי תנועות הנוער הציוניות היו בבחינת עדה סגורה ובעלת ייחוד, דברים אלה ניכרים אף מדרך תיאורה של מרי ברג, הם לא נתנו לחיי הגטו לפרק אותם מהמסגרת והערכים שעל פיהם התחנכו. בתחילה ניסו להסתגל לחיי הגטו ולהמשיך ולצאת לטבע ואף לעבוד בתחום החקלאות כדי להכשיר עצמם לעלייה לארץ ישראל. יחד עם זאת, ראוי לציין כי כאשר חשו כי גורלם של היהודים נגזר לרצח ולכליון היו הם הראשונים שהסיקו מסקנות מעשיות והחלו להתארגן במחתרות ולהתכונן ךךחימה כנגד הכובש הגרמני        




עוד פרטים על העבודה\ סיכום :
שולח: אור
מתאים לכיתה: יא
מקצוע: היסטוריה
אם אהבתם את העבודה\סיכום תנו לו לייק ושתפו






:עוד עבודות וסיכומים באותו מקצוע שבחרתם , תוכלו לקחת השראה ושורות לכתיבה גם מהן
מרטין לותר קינג
מרטין לותר קינג
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה
גירוש ספרד והאינקוויזיציה בספרד
גירוש ספרד והאינקוויזיציה בספרד
מלכים הלניסטים בארץ ישראל
מלכים הלניסטים בארץ ישראל
יוסף בן מתתיהו
 יוסף בן מתתיהו
עבודה על השואה
עבודה על השואה
מרד בר כוכבא
מרד בר כוכבא
סיכום למבחן בהיסטוריה
סיכום למבחן בהיסטוריה
חוזה ורסאי
חוזה ורסאי
עבודה על מרד בר-כוכבא
עבודה על מרד בר-כוכבא

** שימו לב אנו נגד העתקת עבודות , מאגר העבודות הוא בשביל לראות עבודות אחרות לרפרנס ואולי לקחת מעט מידע פה ושם אבל אסור להעתיק עבודה שלמה**
כמו כן העבודות נשלחות על ידי הגולשים ואין לנו אפשרות לבדוק את אמינותן של כל העבודות לכן מומלץ לבחון את אמיתות המידע במקורות נוספים באינטרנט
מקווים שהפינה מאגר העבודות וגם סיכומים עזרו לכם להתכונן למבחנים להתכונן לבגרות או לחסוך כסף של מורה פרטי או מורים פרטיים במקצועות השונים , בהצלחה בלימודים

עוד קטגוריות של עבודות מוכנות וסיכומים שאולי תרצו לראות
עבודות בספרות | עבודות בתנ"ך | עבודות באנגלית | עבודות בהיסטוריה | עבודות במדעים | עבודות מוכנות בספורט | עבודות בגיאוגרפיה








© כל הזכויות שמורות יויו אתר משחקים ופנאי לילדים ונוער 2017-2018

תפריט טקסט : משחקים | בדיחות | משחקי בנות | סרטונים | עולמות וירטואלים | פאזלים | דפי צביעה אונליין | חידות | תמונות מגניבות | רקעים | קומיקסים | משפטים
תקנון | משחקים לאייפון | משחקים לפלאפון | הכנה לכיתה א | קניות | תשבצים | בניית אתרים לילדים | משחקי דפדפן | עבודות מוכנות | אשליות אופטיות | תמונות מצחיקות
משחקים אונליין | שאלונים | מדריכים | ברכות | משחקים חינם | אתרים לילדים | משחקים יפים | משחקים חדשים | טריוויה | דפי צביעה | תפזורות | יצירה לילדים | היומן של יויו