עבודות וסיכומים ראשי | עבודות בספרות | עבודות בתנ"ך | עבודות באנגלית | עבודות בהיסטוריה | עבודות במדעים | עבודות בספורט





יוסף בן מתתיהו


נושא העבודה הוא ההיסטוריון המהולל יוסף בן מתתיהו )או יוספוס
פלביוס, כפי שהוא קרא לעצמו ונקרא בעולם הרחב(. ספריו "מלחמות היהודים"
ו"קדמוניות היהודים" קבעו לו את מקומו הנכבד בין סופרי ההיסטוריה
בתקופה העתיקה. אין כל קושי לקרוא בימינו את ספרי יוסף בן מתתיהו, כי
ספריו עוסקים בבעיות בדרך הקרובה לקורא המודרני. אך אם רוצים להבין את
כוונתו של סופר יהודי קדום זה לעומקה, יש לדעת ידיעות נוספות על חייו,
סביבתו, ועל התרבות היהודית והיוונית בזמנו. בעבודה זו אנסה להביא
ידיעות אלו, שיעזרו בהבנת כתבי יוסף בן מתתיהו. העבודה עוסקת בתיאור
חייו הפרטיים של יוספוס, תיאור התקופה בה חי וכן סיכום השפעותיו על
העולם הנוצרי מצד אחד והעולם היהודי מן הצד האחר.

חיי יוסף


יוסף בן מתתיהו, הנקרא יוספוס פלביוס, היה ההיסטוריון הגדול של עם
ישראל בתקופת בית שני. הוא חי גם אחרי תקופת בית שני ותיאר בכתביו את
תולדות ישראל מראשיתן, עד למרד הגדול וכן את תקופת המרד. בחיבוריו הוא
אף הגן על עם ישראל מפני שונאיו בעת העתיקה.

יוספוס היה כהן בירושלים. הוא נולד למשפחת כוהנים בשנת 37 או 38
לספירה. יוספוס היה כוהן ממשפחת החשמונאים, נינו של שמעון. היו לו
שלושה בנים: הורקנוס, יוסטוס ואגריפס. הוא היה נשוי שלוש פעמים.

בשנת 53 לספירה, כשהיה בן ,16 היה עליו להחליט לאיזה מבין שלושת
הזרמים ביהדות ישתייך. לפיכך הוא ביקר אצל הפרושים, הצדוקים והאיסיים
כדי להכירם. בספריו הוא מוסר פרטים חשובים עליהם. הוא אהד את האיסיים,
אך למרות זאת החליט להשתייך לעולמם של הפרושים.

הוא ידע יוונית, למרות שמעולם לא למד לכתוב יוונית טובה. פתיחותו
לעולם הגדול נבעה גם מביקורו ברומי ערב המרד, כדי לנסות להשיג שם את
שחרורם מבת הסוהר של שלושה יהודים שהיו קשורים למרד. בהזדמנות זו הכיר
את אשתו של נירון קיסר, וכן גם שחקן יהודי שהיה מקובל על הקיסר
והקיסרית. ואכן הצליח בשליחותו.

עם פרוץ המרד נגד הרומיים, נסחף יוספוס עם המרד. באותה עת הקימו
ממשלה מקיר לקיר ומשימת הגנת ארץ ישראל נמסרה לאנשים שהיו מכל הקשת
הפוליטית. יוסף בן מתתיהו התמנה לתפקיד מפקד הגליל. הוא אימן את חייליו
בשיטות אימון ותרגילים רומיים. קשה לדעת מה היה באמת הכשרון הצבאי שבו
הוא התפאר, אך זו אינה הפעם הראשונה בתולדות האנושות, שאדם, שאולי לא
נועד לכך, עומד בראש צבא.

ידוע שיוספוס היה מעורב בכל מיני תככים בלתי ברורים עם סביבתו.
אולי משום שלא היתה ברורה לו עמדתו לגבי מהלך העניינים: מצד אחד הקסם
והמשיכה שהיו במרד, ומצד שני, מתוך זהירות, ניסיון להגן על האינטרסים
של המלך אגריפס, מבית הורדוס. הוא עורר את האנשים למרד, ויחד עם זאת רב
עם יוחנן מגוש חלב שהיה עשוי להיות ממנהיגי המרד - והפך לאויבו בנפש.
לבסוף הגיע אספסיאנוס, שנשלח על ידי הקיסר נירון, למלחמה נגד היהודים
וכבש את הגליל. יוסף בן מתתיהו היה אז ביודפת והגן עליה בגבורה, אך
כאשר התברר ללוחמים שהקרב אבוד - החליטו להתאבד. אלא אז, כשחבריו רצו
שיתאבד יחד אתם, הוא הצליח לשכנע אותם שהם יהרגו איש את רעהו כדי לפגוע
פחות בהלכה. הוא הטיל גורלות וסידר זאת כך שהוא עצמו יצא, לאחר שכבר
קודם קיבל אותות מצד הרומיים שיעבור אליהם.

מאותו רגע הוא השתייך למחנה הרומי, כאחד המפקדים היהודיים, ומתחילה
פרשת השנא של עמו כלפיו. כשהיה במחנה הרומי ניסה, כנראה, בכל כוחותיו
להציל לפחות את בית המקדש, למנוע כל מיני צרות נוספות ובמידת האפשר
להציל את חבריו מן הצליבה.
אחרי שהמלחמה נגמרה עבר יוסף בן מתתיהו לרומי. שם ישב בביתו הקודם
של אספסיאנוס. הוא נתמנה למעשה לכותב ההיסטוריה של המלחמה. הוא כתב את
ההיסטוריה קודם בעברית, או בארמית, לאחר מכן עיבד את הדברים בעזרת
ספרים אחרים, בעזרת זיכרונותיו וזיכרונות אחרים, וכתב את הספר הגדול -
"מלחמות היהודים". ברומא נתקל באנטישמיות הרומית והיוונית, ועל כן כתב
ספר נגד האנטישמיות - "נגד אפיון", ואת "קדמוניות היהודים" - תולדות
ישראל מבריאת העולם ועד למלחמה. לבסוף כתב את ספרו הגרוע ביותר, בו
ניסה להגן על עצמו - "חיי יוסף".

היו ליוסף בן מתתיהו עוד תוכניות רבות. הוא רצה לכתוב ספר שידון
בהלכה היהודית ולא הספיק. בגלל ידיעתו את העולם ואת החומר היהודי מכלי
ראשון, ובשל כשרונו הספרותי, הוא הפך לדמות מפתח בהיסטוריוגרפיה
היהודית.

העולם בו חי יוספוס פלביוס


כדי להבין את העולם בו חי יוסף בן מתתיהו יש להתחיל בתקופה קודמת
במקצת, שנראתה לאנשים רבים כתקופה של משבר, של סוף, ורק מאוחר יותר,
אחרי חורבן הבית, כשהשתנה העולם הרומי ועלתה השושלת שבראשה עמדו
אספסיאנוס וטיטוס, התחיל העולם להשתפר שוב. התרבויות היו במשבר והמוסר
ירד לשפל המדרגה, למרות שמלכות רומי השתרעה מספרד עד למזרח ארץ ישראל
והציוויליזציה הרומית פרחה. חיי המשפחה היו הרוסים, היו תופעות של
פרברסיות מיניות מהסוגים הגרועים ביותר. לאנשים לא היה שום דבר קדוש.
ברחבי המלכות הרומית פרצו מרידות, והעם היהודי, שישב בארצו, הרגיש את
ההבדל העצום בין היהדות, ששאפה לטוהר המידות ולדת מונותאיסטית והתנגדה
לכל הקלקולים החברתיים הנהוגים, לבין העולם הסובב אותה, עולם השרוי
בירידה זמנית.

גם העולם היהודי הושפע ממשבר זה. תנועות משיחיות שקמו החל מהימים
בהם הפכה הארץ לפרובינציה רומית, ביטאו את התעוררות הקנאות. מבחינה
משיחית היו כאן מעין געגועים להוויה שמעבר למציאות, אלא שגם התנועות
המשיחיות למדו בעקיפין מהעולם הרומי את האכזריות ואת חוסר ההתחשבות
בזולת.

הסיפורים של יוסף בן מתתיהו על המשפטים המבוימים וההוצאות להורג,
מהווים עדות מספקת לאכזריותם של אנשים אלה, אכזריות לשם שמים. הייתה
מעין תחרות בפנטיות רצחנית, שזכתה לגושפנקא של קדושה, של אידאלים. אנו
יודעים שהם התנגדו בצורה קיצונית לתושבי הארץ הלא יהודיים, וכמו כן
ידוע שהקנאים הכריחו אנשים שאינם יהודים למול. הם העמידו לפני הקצינים
הרומיים שבאנטוניה את הברירה להיהרג או לבוא תחת סכין ברית המילה: סכין
מול סכין.

העולם היהודי היה מחולק לפלגים שונים. את הנורמה של מלחמות אזרחים
ירשו היהודים עוד מתקופת בית החשמונאים, ובתוך קבוצות יהודיות שהיו
קיימות ביהדות, לא רק בין הקנאים, הייתה קיימת האלימות. הוויכוחים בין
בית הלל לבין בית שמאי לא התנהלו בשקט. הם, כנראה, הכריעו בחרב את
בעיות ההלכה לפני פרוץ המרד. אך היתה זו בישראל תקופה של גדולה, כיוון
שהחכמים שהתנגדו לכל הקלקול הזה הבינו שעל העם היהודי לחזור בתשובה,
אשר תשחרר אותם מעול המלכות הרומית. זו הייתה תקופה של זוהר מצד אחד,
של ביסוס ההלכה, של פיתוח האגדה, פיתוח התורה שבעל פה - ומצד שני תקופה
של משבר. המשבר הפנימי החל בתקופתו של הורדוס, כנראה משום שהעמיד חכמים
מטעמו. באותה התקופה התחילו גם המרידות נגדו.

ברומי, בעולם הגדול של אומות העולם, שררה אפיקורסות, ואמונות
משונות הגיעו מהמזרח והתערבבו אחת בשנייה למעין אי אמונה של אמונה.
אצלנו דברים אלו לבשו, כאמור, צורה של איבוד תחושת העולם בו אנו חיים.
התגובה על המשבר במלכות רומי הייתה משבר אצלנו.

היו בארץ גם אנשים שהתנגדו, רבן יוחנן בן זכאי ואנשים אחרים אשר
חשבו שיש לקבל את עול המלכות, כיוון שאחרת איש את אחיו חיים יבלעו, אך
היה עליהם לחיות במעין גלות פנימית.

המועקה היא שיוצרת דתות. היא זו שכמה שנים לפני כן יצרה את הנצרות,
שהייתה כמעין תשובה למועקה של ישראל ושל אומות העולם. אצלנו היו
האיסיים תנועה משיחית. בכתביהם נמצא תיאור מפורט, כמו בספרי מדע
בדיוני, של מלחמת אחרית הימים. אנשים אלו, שעזבו את הערים, את התרבות
המקולקלת של מושב אנשי העוול ורצו לבנות חיים יותר טובים, גם הם היו
ביטוי של אותה מועקה.

כשקוראים היום את אותם דברים קדומים, אל על פי שנוצרו מתוך רוח זרה
ולא נוחה לנו, אפשר למצוא בהם איזה שהוא יופי, אך בימים ההם נהנו רק
אותם יהודים שברחו מהמציאות, או הרומיים שהרסו את המציאות המוסרית.
לעומת זאת רוב האנשים לא ירדו למדרגה מוסרית כה נמוכה. יוסף בן מתתיהו,
אף הוא חיפש את זהותו בימי נעוריו. הוא ניסה את הפרושים, את הצדוקים,
ואת האיסיים, ואפילו חי זמן מה חיים של התנזרות אצל איש סגפן במדבר.
הוא מצא ולא מצא את אישיותו, ולכן הפך לטיפוס כל כך פרובלמתי.

המשבר שפקד את העולם, שיצר את הרושם כאילו זהו סופה של תקופה, הוא
שאפשר לקנאים ולמורדים אחרים לחשוב שכביכול הגיעה מלכות רומי לסופה. מש
בר זה חלף בזכות אספסיאנוס. אמנם הייתה עוד תקופה רעה בימי דומיטיאנוס,
אחי טיטוס, אך לאחר מכן, מימי טריאנוס, התחילה מלכות רומי להתגבר על
המשבר. המוסר החל חוזר לתקנו, בתוך העולם הרומי הגדול שוב מצאו אושר
בחיי המשפחה, ושוב פרחו הפילוסופיה והספרות. האנשים שמרדו ברומי, שהיו
אחוזי טירוף המרד, לא יכלו לשער שהעולם יהיה פעם טוב יותר.

השפעת יוספוס על העולם היהודי

לכתבי יוסף בן מתתיהו ישנה חשיבות גדולה למדע היהודי ולהכרת העבר
היהודי, והם בעלי משמעות רבה לנפש היהודית של היום. כתביו מעלים
לעינינו את תקופת העצמאות היהודית על היבטיה הטרגיים והזוהרים. חשיבות
נודעת ליוסף בן מתתיהו בהכרת היהודים על ידי הגויים, וקל וחומר אצל
היהודים, שהחזיקו במאות הקודמות תרגומים שונים של יוספוס בגרמנית
ובאנגלית בספריותיהם, כך היו יכולים ללמוד על עברם. חשיבות גדולה של
יוספוס קיימת גם בקשר לתחייה היהודית.

החל מהמאה ה-8-9 התעוררה אצל היהודים ערגה להכיר את אוצר הספרות של
התקופה העתיקה. יחד עם רבים אחרים, קם אז לישראל סופר גדול, ששמו אינו
ידוע, שכתב ספר בשם "יוסיפון". ספר זה העניק ליהודי ימי הביניים את
הידיעה על התקופה העתיקה, דרך כתבי יוסף בן מתתיהו, שעובדו על ידי
הסופר האלמוני לספר מופלא בשנת ,935 באיטליה הדרומית.

הספר הגיע לידי רבי גרשום מאור בגולה, שמת בערך ב-.1020 כמה עשרות
שנים לאחר חיבורו, העתיק רבי גרשום את "יוסיפון" בכתב ידו. כך הגיעו
הידיעות על תקופת בית שני אל יהודי ימי הביניים. כמובן שספר "יוסיפון"
הגיע ליהודי ימי הביניים גם על ידי העתקים אחרים.

באותן שנים, כנראה, תורגם הספר "יוסיפון" גם לערבית, ומערבית
לחבשית. בספר "יוסיפון" השתמש סופר רוסי, אולי יהודי מומר, בשנת ,1100
והכניס לכרוניקה הגדולה של הרוסים קטע מספר "יוסיפון", שאינו אלא תיאור
של ביקור אלכסנדר מוקדון בירושלים לפי המתואר על ידי יוספוס.

כך, דרך "יוסיפון", הכירו הסופרים והמפרשים של ימי הביניים את ספרי
יוספוס, וזה עזר להם מאוד להבין את הספרות התלמודית, שהרי אם בתלמוד
מוזכר הורדוס, כדאי לנו לדעת יותר על הורדוס המלך. לכן אנשים קראו על
הורדוס בדברי "יוסיפון", וכך הגיעו הידיעות של יוספוס ליהודי ימי
הביניים. הייתה תופעה מוזרה שבימי הביניים, כנראה עשרות שנים בלבד אחרי
שבכתב הספר, שכחו האנשים שספר זה נכתב על ידי מישהו אחר, וייחסו את
הספר ליוספוס, או כפי שהוא נקרא ב"יוסיפון" - יוסף בן גוריון. כך קיבל
ספר "יוסיפון" גושפנקא של אחד הספרים הראשונים והחשובים, מקור נאמן של
תולדות ישראל. אפילו רש"י עצמו השתמש בחומר שהגיע אליו מיוספוס דרך
"יוסיפון", כדי לפרש את ספר דניאל ואת הגמרא. כך שבימי הביניים יוסף בן
מתתיהו לא היה ידוע ליהודים, אלא רק "יוסיפון". אומות העולם התענינו
מאד בספר "יוסיפון", במיוחד הנוצרים, אך גם המוסלמים. הם התחילו לחפש
בו ידיעות על ישו. בתוך הנוסח המקורי של "יוסיפון" לא דובר על ישו
הנוצרי. בגרסאות מאוחרות יותר נוספו כמה סיפורים לא חשובים על ישו,
ולכן התחילו האנשים לחפש מה נאמר ב"יוסיפון" על ישו, משום שאף הם קיבלו
מהיהודים את הסברה שספר "יוסיפון" נכתב על ידי יוספוס עצמו. לכן
באנגלייה של המאה ה-,12 אחד הכמרים המלומדים אסף את הנוסחים של ספר
"יוסיפון", כדי למצוא מה כתוב בו על ישו, והספר תורגם אפילו לרוסית.
הספר עשה קריירה גדולה בימי הביניים, ואף תורגם ללשונות אירופאיות
שונות. הספר זכה לעיטורים רבים. בתקופת ההומניזם התחיל ערכו של
"יוסיפון" לרדת. ההומניסטים קיבלו בהתחלה את הדעה שזה חיבור של יוספוס,
אבל אחרי שמצאו בו דברים שאינם מתאימים לתקופתו, טענו ש"יוסיפון" הוא
זיוף.

היהודים והגויים בתקופה החדשה במערב אירופה הפנו עורף ל"יוסיפון",
העוד שבמזרח אירופה המשיכו לקרוא בו. "יוסיפון" זכה לכבוד כה גדול, עד
שהמליצו לקרוא בו גם בחנוכה וגם ב-9 באב. בחנוכה משום שמתוארת בו תקופת
החשמונאים, ובתשעה באב משום שמתואר בו חורבן הבית. בתקופה המודרנית
תורגם שוב. יחד עם זאת, הוא דרבן את האנשים לחפש את המקור, וכך התחילו
להתעניין ולקרוא את ספרי יוספוס.

יוספוס שימש עבור תקופת ההשכלה היהודית כאחד הספרים ללימודי היסוד.
יוסף בן מתתיהו היה חשוב הן לתקופת ההשכלה והן להתעוררות הלאומית
היהודית. בהתעוררות היהודית הלאומית הוא שיחק תפקיד חשוב בכל הוויכוחים
המתנהלים בין היהודים, עד עצם היום הזה. אפשר ללמוד ממנו מה עלינו
לעשות וממה להימנע, משום שהמצב אחרי שיבת ציון, עם העולם הסובב אותנו,
יש בו הקבלה מסוימת לתקופה העתיקה. התסביך של הרס, התקווה לגאולה, אותם
דברים חיים היום שוב. לגבי אישיותו של יוסף בן מתתיהו, ברור שהיה
אישיות פרובלמתית, אלא שאפילו כאדם, לא רק כסופר, הוא מעורר כבוד, משום
שלא חיפש פתרונות זולים. הוא התייחס לכל הדברים שעמד בפניהם ברצינות
חדשה ומחודשת.

השפעת יוספוס על העולם הנוצרי


ספרי יוסף בן מתתיהו אינם מצוטטים בתוך הספרות הלא נוצרית. ספריו
נעשו מאוד אקטואליים כאשר קמה הנצרות. היא השתמשה בספרי יוסף בן מתתיהו
בשני כיוונים: אחד אנטישמי, והאחר, לשיפור המידע על הרקע לראשית
הנצרות. בכיוון האנטישמי הנוצרים, כמעט מההתחלה, התענינו בספרי יוסף בן
מתתיהו, משום שהרי אחרי חורבן הבית, ובייחוד אחרי תקופת בר כוכבא, הם
רצו וניסו להסביר את ניצחונם ואת התפשטותם בכך שהיהודים, היריבים
הגדולים, שמתוכם צמחה הנצרות זכו למפלה. ההוכחה לאמיתות הנצרות הייתה
צריכה להיות במפלת היהודים ובעובדה שבית המקדש נהרס. הם השתמשו בעובדות
אלו לטובתם, כך יכלו לספר על עצמם שהם הצודקים ולא היהודים, שהרגו
כביכול את ישו ולא קיבלו את הבשורה החשובה והמשמחת של הנצרות. לכן כדי
להסביר איך זה באמת קרה, הם השתמשו בספרי יוסף בן מתתיהו, במיוחד ב"ספר
המלחמות", שממנו יכלו ללמוד על היהודים. הביקורת הפנימית של יוסף בן
מתתיהו על הקנאים שימשה עבורם הוכחה שהיהודים בעצם הרסו את בית המקדש
במו ידיהם. דבר זה היה חשוב להם משום שהנוצרים ראו את חורבן הבית כעונש
שנענשו היהודים מפני שהרגו את ישו ולא קיבלו את האמונה.

מצד שני, השתמשו הנוצרים בספרי יוסף בן מתתיהו לשם הכרת הרקע
שבתוכו נוצרה הנצרות. הם רצו לדעת מה קרה בימי המלך אגריפס, מי היה
אותו הורדוס, שנזכר גם בברית החדשה ומה היה גורלו של יוחנן המטביל. הם
התענינו ב"קדמוניות היהודים", משום שמספר זה יכלו ללמוד את תולדות
עברם, כיוון שהנוצרים ראו את עצמם כיורשים של היהדות. הם יכלו להשתמש
בדברי יוסף בן מתתיהו על חשיבות היהדות, בתוך המלחמה שהיו צריכים לנהל
נגד עובדי עבודה זרה ונגד הפילוסופיה היוונית, ולהוכיח שהנצרות אינה דת
חדשה, אלא המשכה של היהדות, הדת הקדומה. מטרה זו של הנוצרים שירת בעיקר
הספר "נגד אפיון".

ספרי יוסף בן מתתיהו שימשו, אפוא, כספר לימוד אצל הנוצרים. הגיע
זמן שבו הנוצרים במערב הלטיני כבר ידעו יוונית, ועל כן היה צריך לתרגם
את דברי יוסף בן מתתיהו ללטינית. כל חיבוריו של יוסף בן מתתיהו, חוץ
מ"חיי יוסף", תורגמו ללטינית. לא ידוע מי תרגם ללטינית את "ספר
המלחמות", אך ידוע מי תרגם את "קדמוניות היהודים" ו"נגד אפיון". זה היה
במאה השישית, כאשר אב כנסייה חשוב בשם קסיודורוס, שחי ופעל בתוך העולם
הברברי, בימי מלך הגותים תיאודוריקס, עזב את השלטון והתיישב במנזר אשר
בנה לעצמו. הוא מינה כעין ועדה לתרגום ספרי מופת של התקופה העתיקה,
ובתוכם תרגם גם את "קדמוניות יהודים". תרגומים אלו של "קדמוניות
היהודים" ושל "מלחמות היהודים", שנעשו על ידי מישהו אחר, השפיעו השפעה
מרובה על תרבות העולם של ימי הביניים. הם שימשו כמקור לידיעות על
היהדות בתקופה העתיקה, והיו רגילים לקרוא בהם.
ספרים אלה של יוסף בן מתתיהו היו כה אהובים בימי הביניים, עד שהיו
אנשים שציירו להם תמונות המופיעות בספרים לטיניים אלה. אם כן, אפילו
אמנות הציור של ימי הביניים הייתה מושפעת על ידי דברי יוסף בן מתתיהו
וכתביו, שהיו מאוד נפוצים. אחת מיצירות המופת של הציור הצרפתי בימי
הביניים הם העיטורים שנעשו על ידי הצייר הדגול Jean Fouquet בשנת 1474
בערך, לכתב יד של "קדמוניות היהודים" בתרגומו הצרפתי.

בתקופת ההומניזם והרנסנס שוב התחילו להתעניין ביוסף בן מתתיהו,
לצרכים מדעיים, כדי ללמוד את העבר. אפילו מקיאוולי המפורסם השתמש בו,
כדי ללמוד ממנו מודלים של שלטון, של הסדרי המדיניות. לכן אכן רואים
שספרי יוסף בן מתתיהו הודפסו בבתי דפוס רבים ובין דברי הדפוס הראשונים
היו דברי יוסף בן מתתיהו בלטינית.

בתקופת ההשכלה הפך יוספוס לנושא חשוב ללימודים. בשביל היהודים היה
זה נכס תרבותי חשוב, וכך אף עבור אלה מאומות העולם שעסקו ועוסקים, החל
מהמאה ה-17 וה-,18 במחקר מדעי היהדות. מבחינה מסוימת, גם התמונה
המסולפת של היהדות בעיני האנטישמיות המודרנית מבוססת על הציטטות
האנטישמיות הנמצאות בספר "נגד אפיון". אך השפעתו הייתה לא רק שלילית,
הייתה גם השפעה חיובית. בימי הביניים התענינו שוב ביוספוס, בהקשר לישו.
הנוצרים היו מעוניינים ביוספוס כעד לראשית הנצרות. כך גם בתקופה החדשה,
כשההומניסטים בכל מקום ניסו ללמוד לא רק על ישו, אלא גם לראות את
תקופתו בראייה יותר רחבה. כל אלה שעסקו במהות היהדות ולא הייתה להם
גישה חופשית אל הספרות התלמודית, למדו מיוסף בן מתתיהו על הפרושים,
הצדוקים והאיסיים. חיבורים של חוקרים מאומות העולם על שלוש כתות אלה
מבוססים, כמובן, על דברי יוסף בן מתתיהו, אותו יכלו לקרוא אפילו במקור
יווני. הספר תורגם גם ללשונות אירופאיות רבות, כך שאפילו אנשים שלא
ידעו לטינית, יכלו לקרוא יוספוס בצרפתית, בספרדית, באנגלית ובגרמנית.
כאשר נוצר הדפוס, קושטו תרגומים אלה בחיתוכי עץ מרהיבי עין, כך שהיה זה
ספר מקובל ואהוב על ידי בני אומות העולם.

סיכום


אם כן, כתבי יוסף בן מתתיהו שמרו לעם ישראל ידיעות רבות על תולדות
בית שני שאינן נמצאות במקורות יהודיים ולועזיים גם יחד. יוספוס הצליח
לכתוב ספרי היסטוריה שהינם אקטואליים גם בימינו, דוגמא לכך הוא תיאור
המרד הגדול נגד מלכות רומי, זהו ספר היסטוריה קלאסי שמעלה בצורה מזהירה
את הבעיות הנצחיות של קיום עם ישראל בארצו. דוגמא נוספת היא הספר "נגד
אפיון", בספר זה נלחם יוסף בן מתתיהו נגד האנטישמיות העתיקה ומביא בו
מובאות מספרות אנטישמית זו. כך ניתן להכיר מספר זה את השלבים הקדומים
בתולדות האנטישמיות הקיימת עד ימינו אנו.

לכן, כולי תקווה שקריאת עבודה זו עוזרת להבין את ספרי יוסף בן
מתתיהו ואת הסביבה בה הוא חי.




עוד פרטים על העבודה\ סיכום :
שולח: יוני
מתאים לכיתה: י
מקצוע: היסטוריה
אם אהבתם את העבודה\סיכום תנו לו לייק ושתפו






:עוד עבודות וסיכומים באותו מקצוע שבחרתם , תוכלו לקחת השראה ושורות לכתיבה גם מהן
עבודה על יאנוש קורצ'אק
עבודה על יאנוש קורצ'אק
עבודה על מלחמת העולם הראשונה
עבודה על מלחמת העולם הראשונה
ילדים ובני נוער בשואה
ילדים ובני נוער בשואה
הצהרת בלפור
הצהרת בלפור
עבודה על יוון העתיקה
עבודה על יוון העתיקה
סיכום למבחן בהיסטוריה
סיכום למבחן בהיסטוריה
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה
הכנסה/סיכום למבחן בהיסטוריה
הכנסה/סיכום למבחן בהיסטוריה
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים
חוזה ורסאי
חוזה ורסאי

** שימו לב אנו נגד העתקת עבודות , מאגר העבודות הוא בשביל לראות עבודות אחרות לרפרנס ואולי לקחת מעט מידע פה ושם אבל אסור להעתיק עבודה שלמה**
כמו כן העבודות נשלחות על ידי הגולשים ואין לנו אפשרות לבדוק את אמינותן של כל העבודות לכן מומלץ לבחון את אמיתות המידע במקורות נוספים באינטרנט
מקווים שהפינה מאגר העבודות וגם סיכומים עזרו לכם להתכונן למבחנים להתכונן לבגרות או לחסוך כסף של מורה פרטי או מורים פרטיים במקצועות השונים , בהצלחה בלימודים

עוד קטגוריות של עבודות מוכנות וסיכומים שאולי תרצו לראות
עבודות בספרות | עבודות בתנ"ך | עבודות באנגלית | עבודות בהיסטוריה | עבודות במדעים | עבודות מוכנות בספורט | עבודות בגיאוגרפיה







© כל הזכויות שמורות יויו אתר משחקים ופנאי לילדים ונוער 2017-2018

תפריט טקסט : משחקים | בדיחות | משחקי בנות | סרטונים | עולמות וירטואלים | פאזלים | דפי צביעה אונליין | חידות | תמונות מגניבות | רקעים | קומיקסים | משפטים
תקנון | משחקים לאייפון | משחקים לפלאפון | הכנה לכיתה א | קניות | תשבצים | בניית אתרים לילדים | משחקי דפדפן | עבודות מוכנות | אשליות אופטיות | תמונות מצחיקות
משחקים אונליין | שאלונים | מדריכים | ברכות | משחקים חינם | אתרים לילדים | משחקים יפים | משחקים חדשים | טריוויה | דפי צביעה | תפזורות | יצירה לילדים | היומן של יויו